עמ"י 16318-01-17 אפרים שינדלר ואח' נ' מדינת ישראל

בפני ערר על החלטת בית המשפט השלום בירושלים בתיק עמ"י 16318-01-17 מיום 29.12.2016, לשחרר את העוררים בתנאים בשל חשד לאיומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה סתם והתנהגות העלולה להפר את שלום הציבור, בכך שבמהלך ביקור בהר הבית, הפר העורר 1 את הנחיות המשטרה והשתטח על הרצפה. במהלך המהומה שנוצרה נטען כי העורר 2 ניסה להכות באגרופו בפניו של אחר ופגע בטעות בפניו של איש משטרה.

לעוררים נקבעו תנאי שחרור כלהלן:

הרחקה מהר הבית, שעריו ומבואותיו למשך 60 יום.

איסור לשוחח במישרין או בעקיפין עם חבריהם לקבוצה וכל מי שהשתתף בביקור, על האירועים נשוא תיק זה וזאת למשך 60 יום.

הפקדה של 1000 ₪ כל אחד.

חתימה על ערבויות וחובת התייצבות לחקירה לכשיידרשו לכך.

העוררים טוענים להפליה בתנאי השחרור בהשוואה לתנאי שחרורו של איש ווקף, אשר לפי הטענה, במהלך האירוע בעט בבטנו של העורר 1 שעה שזה השתטח על הרצפה. לאיש הווקף, העובד במקום, נקבעה הרחקה למשך 14 יום בלבד.

עוד הם טוענים כי אין במעשה ההשתטחות משום עבירה. כי המעשה בכל מקרה מינורי, כי המשיב 2 לא תקף שוטר וכי אגרופו פגע ככל הנראה בשוטר בטעות. עוד נטען כי העוררים נעצרו שלא לצורך ללילה רק מתוך כוונה להענישם.

לאור זאת מבקשים העוררים לבטל את תנאי השחרור האמורים.

לאחר שקראתי את תיק החקירה וצפיתי בתקליטור המתעד את ביקור הקבוצה שעליה נמנו העוררים ואת האירוע המדובר, הגעתי למסקנה כי תנאי השחרור שנקבעו לעוררים מידתיים ואין להתערב בהם.

בתיק החקירה ראיות שיש בהן חשד סביר לביצוע העבירות הנטענות על ידי המשיבה. העוררים, עברו במהלך חקירתם לשתיקה ונמנעו מלהסביר את התנהגותם.

תנאי השחרור ובהם הרחקתם של העוררים לפרק זמן של 60 יום ממקום האירוע, ייאפשרו למשטרה לסיים את חקירתה ולהגיע להכרעה בשאלת הגשת כתב האישום, תוך הקטנת החשש להישנות המעשים בתקופה זו .

משסברתי כי יש חשד סביר לעבירות הנטענות, הרי שכל יתר הטעונים אינם ראויים להישמע בשלב זה.

לפיכך הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ז, 15 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.