החלטה בערעור על פרסום שם חשוד בעבירות דברי שבח ואהדה לרבות תמיכה והזדהות עם ארגון טרור

אתמול, 7.11.23, ציינה מדינת ישראל 30 ימים ל"שבת השחורה", עת חלאות – אדם, בני – עוולה חסרי צלם אנוש פשטו על יישובי עוטף ישראל (הסמוכים לרצועת עזה) והישובים אופקים ושדרות וביצעו טבח חסר – אבחנה באזרחים תמימים – תינוקות וילדים, נכים ומוגבלים, מבוגרים ומבוגרות, גברים ונשים. מעשיהם השטניים כללו עינויים של קורבנותיהם התמימים, ביצוע מעשי הטלת מום, עריפת ראשים, אינוס של נשים, שריפת בתים על תושביהם, חניקה ועוד שורה ארוכה של מעשי המתה שטניים וזדוניים. אחרים נחטפו באכזריות על ידיהם. בעקבות מעשים אלה, נאלצה מדינת ישראל לפתוח במערכה, שנועדה לחסל את ארגון המרצחים חמאס, ארגון שעל שורותיו נמנו מבצעי מעשי הזוועה הנ"ל. אותה מלחמה עודנה ניטשת במלוא עוזה ובעצם שעת כתיבת שורות אלו, פושטים חיילינו על מעוזי חמאס כדי להשמיד אותו ארגון טרור ולמחוק זכרו מעל פני האדמה.

מעשי הטבח שבוצעו על ידי אותו ארגון הביאו למותם של יותר מ- 1,400, לפציעתם של אלפים נוספים ובעצם ימים אלה מוחזקים עדיין 240 בני אדם: גברים, נשים, ילדים ותינוקות בידי ארגון המרצחים הנ"ל כאשר כוחותינו עמלים על השבתם. שורת האירועים הללו היא הרקע לתיק החקירה המונח לפניי ואשר אליו מתייחס הערר, אשר בעניינו דן אני כעת.

הערר

ערר התביעה, אשר הוגש הבוקר לבית – משפט זה מופנה כלפי החלטת השופט הנכבד זיאד סאלח מבית משפט השלום בעכו; ההחלטה ניתנה ביום 6.11.23 במסגרת תיק מ"י 10343-11-23. היא מקופלת בתוככי החלטת השופט הנכבד להורות על משך החזקת המשיב במעצר. עניינה בהיענות בית המשפט לבקשת ההגנה למנוע את פרסום שמו המלא של המשיב. הערר הופנה כלפי עניין זה ובמסגרתו התבקשתי להתיר פרסום שמו המלא של המשיב.

ההחלטה

בהחלטת הערכאה הראשונה, הורה השופט הנכבד כאמור, על המשך החזקת המשיב במעצר עד היום, 8.11.23 בשעה 14:00. טעמיה של הארכת המעצר נעוצים בכך, שהמשיב נחשד בעבירות של פרסום דברי שבח ואהדה לרבות תמיכה והזדהות עם ארגון טרור, בניגוד לסעיף 24 לחוק המאבק בטרור ולסעיף 144ד לחוק העונשין.

שני פרסומים ניצבו בבסיס החקירה:

האחד עניינו בכך, שאין פתרון מלבד השמדת הכובש;

האחר עוסק ב"מכה אלוהית" שהנחיתה תנועת ההתנגדות האסלאמית, מכה, ששברה את גישת העליונות הישראלית ואת ההפסדים הערבים אל מול הכיבוש הישראלי ובתגובה הישראלית בתמיכת ארה"ב אשר אף מספקת אור ירוק לדיכוי וההרג הנמשך 75 שנה, בין אם של עזה ובין אם של העם הפלסטיני בכלל או מדינות הערב השונות "הם סימן לסיום של משטר...". צוין עוד בפוסט זה שהופלו 120 אלף טונות של רקטות בעזה ללא תוצאות ומנגד גדודי אלקסאם הודיעו כי אם המצב הזה יימשך, בני הערובה הישראלים יוצאו להורג בזה אחר זה בהוצאה להורג שתשודר בשידור חי.

בית המשפט קמא מצא, שספק אם הפוסט הראשון (שלעיל) מהווה דבר שבח או אהדה לארגון טרור. ביחס לאחרון, המגדיר את מעשה הטבח כ"מכה אלוהית", הוא בהחלט עשוי לפי בית המשפט קמא להיקרא דבר שבח ואהדה למעשה טרור.

בכל הנוגע לעילת המעצר, מצא בית המשפט קמא כי בשעת מלחמה, כשכוחות הביטחון של המדינה נלחמים לשם הגנה עליהם וגם על אזרחיה יש בפרסום דברי שבח לטרור כדי להקים עילת מסוכנות.

מכאן עבר השופט הנכבד קמא לדון בסוגיית איסור הפרסום –

"בעניין איסור פרסום שמו של החשוד, גם לאור כך כי מדובר בהארכת מעצר ראשונה, יש מקום לאסור את פרסום שמו בלבד. יתר הדברים לרבות מקצועו, וכן גם תפקידו מותרים לפרסום. שמו יפורסם בראשי תיבות בלבד".

בכך נעתר לבקשת ההגנה בעניין זה שהתבססה על הנימוקים הבאים –

"1. מדובר בעורך דין מזה 25 שנה שיש לו המון לקוחות, בין היתר יהודים כאשר בשלב זה החשד בראשיתו, הדבר עלול לפגוע בתדמיתו ושמו הטוב באופן קיצוני ולא מוצדק.

2. מהטעם שלאחרונה בעקבות מספר מעצרים באירועים דומים, נוצרה התנפלות, הסתה, ואיומים על כל מיני אנשים אם זמרים או שחקני טלוויזיה ולכן בסיטואציה הזו ...איסור פרסום שמו עולה על אינטרס זכות הציבור לדעת. בסופו של דבר, גם אם ייוודע אני לא חושב שצריך ששמו יפורסם. זה לא מסוג העבירות שמצריכות פרסום שמו כדי לקצר החקירה".

נימוקי הערר

כאמור, העוררת לא השלימה עם החלטה זו. חייב אני לציין, שנימוקי הערר היו חסרים ולא מדויקים. עם זאת, בליקוט התבן מן המוץ ניתן להבין כי העוררת סברה שהעובדה שהמשיב הוא עורך דין, מהווה טעם המגביר את עוצמת זכות הציבור לדעת שהוא חשוד בעבירות המפורטות לעיל. לדעת העוררת, האיזון בין זכות הציבור לדעת לבין שמירה על פרטיות המשיב מצביע במובהק על חיוב הפרסום. צורכי הפרסום עולים בקנה אחד עם כוונת רשויות האכיפה למגר את תופעת התמיכה בארגוני הטרור וההסתה לטרור. הפרסום מוצדק גם מאחר שהמשיב עצמו פרסם את הדברים בשמו ותחת תמונתו ולא חשש לעשות כן. ראוי לפיכך להגיב באקט הרתעתי תואם. הוסיפה העוררת והצביעה על כך שמפלגת חד"ש (שהמשיב הוא מזכיר סניף שפרעם שלה) היא עצמה פרסמה את דבר המעצר תוך מתיחת ביקורת על המשטרה ועל מניעיה – לפי הנטען – הפחדה.