פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

לפנינו ערעור המופנה כנגד החלטת המשיב מיום 22.1.2018, שלא לשנות את החלטתו הקודמת מיום 13.9.2016, במסגרתה נדחתה תביעת ההכרה שהגישה המערערת לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן: חוק המשפחות), ביחס לפטירתו של בעלה המנוח ז"ל.

הרקע העובדתי והשתלשלות האירועים, בקליפת אגוז

בעלה המנוח של המערערת (להלן: המנוח) נולד בשנת 1948. בשנת 1970 הוא נפצע בראשו, וזאת במהלך אימון שבו השתתף במסגרת שירות מילואים פעיל (להלן: אירוע הפציעה). בעקבות אירוע הפציעה, הוכר המנוח כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים), ונקבעה לו נכות בשיעור של 10% בגין פגיעה בעצם הגולגולת, ובנוסף נכות בשיעור של 10% בגין "מצב לאחר חבלת ראש". בשנת 2009 שונתה אופי הנכות המוכרת של המנוח, ונקבעה לו נכות בשיעור של 20% בגין "הפרעת התנהגות ושינויים באישיות לאחר חבלת ראש". שינוי זה נעשה, בין היתר, בעקבות דיכאון ממנו סבל המנוח ואשר הוכר כסיבוך מאוחר של חבלת הראש (ראו סעיף 3 לסיכומי המשיב).

אין חולק כי המנוח עישן סיגריות לאורך השנים (נתייחס לעניין זה בפירוט, בהמשך הדרך). בשנת 2010 המנוח אובחן עם סרטן ריאות גרורתי, וביום 23.5.2013 המנוח נפטר, למרבה הצער, כתוצאה ממחלה זו. ביום 14.5.2014 המערערת, היא אלמנתו של המנוח, הגישה תביעת הכרה לפי חוק המשפחות. זאת, בטענה כי יש להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין נכותו המוכרת של המנוח לבין העישון האינטנסיבי שלו; כמו גם בקשר סיבתי בין אותו עישון אינטנסיבי של המנוח לבין מחלת סרטן הריאות שממנה נפטר. ביום 13.9.2016 דחה המשיב את תביעת ההכרה, וקבע כי אין קשר סיבתי בין נסיבות פטירת המנוח לבין נכותו המוכרת. המערערת הגיש ערעור על ההחלטה (עמ"ח 17376-11-16). בעקבות פטירת המומחה מטעם המשיב, הצדדים הגיעו להסכמות שלפיהן הערעור יימחק, תביעת ההכרה תוחזר למשיב לשם בחינה על ידי מומחה חדש, ובהמשך לכך ייתן המשיב החלטה חדשה שעליה תהיה המערערת רשאית לערער. עוד הוסכם, כי "[...] אין במחיקת הערעור ובהוצאת החלטה חדשה כדי לפגוע בזכויות המערערת, ואין בכך כדי לפגוע במועד ממנו יש להכיר במערערת" (סעיף 3 ל"הודעה על הסדר דיוני ובקשה למחיקת הערעור" אשר הוגשה במסגרת הערעור הקודם). בעקבות ההסכמות האמורות, ביום 22.3.2017 נמחק הערעור הקודם.

ביום 22.1.2018 ניתנה ההחלטה מושא דיוננו (להלן: ההחלטה), אשר במסגרתה נקבע בין היתר כך:

יצוין, כי חוות הדעת הרפואית מיום 1.1.2018, אשר נזכרת בהחלטה, ניתנה על ידי ד"ר חיים שם דוד, שהוא מומחה לפסיכיאטריה.