עמ"א 65835-06-16 ישפר נ' עיריית רחובות

1.המבקש הגיש "בקשה להישפט", ולמעשה עותר להארכת מועד להישפט בגין דו"ח חניה שנרשם לחובתו בתאריך 21.10.14, בגין חניה בניגוד לסעיף 10(ד) לחוק העזר לרחובות בדבר העמדת רכב וחנייתו.

בבקשה טוען המבקש, כי ביום 12.02.15 קיבל את הדו"ח וכי לאחר מכן סר אל משרדי המשיבה בבקשה לבטל את הדו"ח, אז נאמר לו כי עליו להגיש בקשה בקוונת. לטענת המבקש, נעזר באחיינו, מר יעקב נחמן למלא את הבקשה ושלח אותה, באופן מקוון, כנדרש. דא עקא, לטענת המבקש, בחלוף שלושה חודשים נמסרה לו הודעה על קנס מוגדל, ומבירור שערך התברר לו כי בקשתו להישפט מעולם לא התקבלה. לטענת המבקש, הנושא הועבר לבירור אצל המשיבה וביוני 2016, כאשר פנה לברר מה עלה בגורל פנייתו, נמסר לו ע"י הפקידה כי "אין יותר מה לעשות". לטענת המבקש, חנה במקום מותר, אולם על מנת לא להפריע לרכב השכנה לצאת מחניתה הפרטית, ביצע "גלישה לקו האדום הראשון" שהיא "קטנה מאוד".

על כן, טוען המבקש, אין למנוע ממנו את הזכות להישפט.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הדו"ח נרשם בתאריך 21.10.14. משלא הוגשה בקשה לביטולו או בקשה להישפט בגינו ומשלא שולם הקנס במועדו, נשלחה בתוך שנה מיום ביצוע העבירה, בתאריך 12.02.15, אל המבקש הודעת תשלום קנס, כמתחייב בחוק. בתום המועד לתשלום הודעת הקנס האמורה ומשלא הוגשה בקשה לביטול (בתוך 30 ימים) או בקשה להישפט (בתוך 90 ימים), הפך הקנס לחלוט, כמשמעו בסעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי. המשיבה טוענת, כי עפ"י רישומיה פנה המבקש לראשונה למשרדיה, בתאריך 25.08.15, היינו בחלוף המועדים הקבועים בחוק ועל כן בקשתו נדחתה. לטענת המשיבה, טענת המבקש כי מילא בקשה להישפט באופן מקוון באתר המשיבה, דינה להידחות, שכן כל בקשה שנשלחת באופן הזה מקבלת מספר פניה ואילו המבקש לא ציין כל מס' פנייה בבקשתו. יתרה מכך טוענת המשיבה, לגופו של עניין, אף המבקש טוען כי "גלש" לשפה האדומה ומשכך מודה בביצוע העבירה.

3. בתשובתו, טען המבקש, כי במועד מתן הדו"ח, לא מצא אותו על שמשת רכבו וכי הדו"ח התקבל באמצעות הדואר בלבד, בחודש פברואר 2015. לטענתו, כבר יומיים לאחר מכן פנה פיזית אל משרדי המשיבה והופנה למלא טופס מקוון, וכך עשה. המבקש צירף לבקשתו מסמך "תצהיר" על מילוי דו"ח מקוון, בו נכתב "אני יעקב נחמן ת.ז ... מצהיר בזאת כי בחודש מרץ/אפריל שנת 2015 עזרתי לאדון יהודה שפר ת.ז... למלא בקשה להישפט בגין דו"ח תעבורה מספר 77323053 שקיבל". מילאתי את הטופס על פי ההנחיות הכתובות על גביו דרך אתר אגף התנועה העירוני. שלחתי את הבקשה דרך האתר. אין בידי אסמכתא לפעולה". לטענת המבקש, בחודש אוגוסט 2015, כאשר קיבל הודעה על קנס מוגדל, פנה אל המשיבה לערוך בירור ובשל העובדה שהבירור ארך פרק זמן ממושך, איבד את מספר הפניה. לגופו של ענין, טוען המבקש, כי בנסיבות "הדרישה לחנות ללא גלישה היא קנטרנית".

דיון והכרעה

4.בהתאם לסעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי, על מי שמבקש להישפט בגין עבירת קנס להודיע על כך תוך 90 יום מיום המצאת הודעת תשלום הקנס. כל דו"ח לגביו לא הוגשה בקשה להישפט, הופך לפסק דין, או כלשון סעיף 229(ח2) לחוק- כל דו"ח לגביו לא נמסרה הודעה יחשב לגבי המבקש "כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס".

סעיף 230 לחוק, מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את המועד של 90 יום להגשת בקשה להישפט, מנימוקים מיוחדים.

הבקשה דנן, הינה להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט, כשנה ושמונה חודשים לאחר מתן הדו"ח.

עפ"י הוראות החוק והפסיקה, עליו להראות קיום נסיבות חריגות ויוצאות דופן שמנעו ממנו להגיש את הבקשה במועד. בנוסף, עליו להצביע על כך כי אי ביטול פסק הדין יגרום לו עיוות דין.