עמ"א 45946-02-13 עיריית נצרת עילית נ' אבו חנין

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 1.1.15 בגין כתב אישום מושא תיק זה, שעניינו השלכת שמן על הכביש והמדרכה שיצרה מפגע סביבתי, עבירה לפי סעיף 2(א) לחוק שמירת איכות הסביבה, התשס"א – 2001.

טיעוני הצדדים

המבקש טען בבקשתו התמציתית, הנתמכת בתצהיר, כי לא זומן לדיון ליום 1.1.15 וכי לא ביצע את העבירה מיוחסת לו. על כן, יש לבטל את פסק הדין ותת לו את יומו בבית המשפט.

בתגובתה טענה המשיבה כי נימוקי הבקשה אינם עומדים בתנאים הקבועים בחוק לקבלת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם. המבקש נדון בהעדרו לאחר שזומן כדין לדיון ליום 1.1.15, כפי שעולה מתיק בית המשפט. כמו כן, טענת ההגנה שהעלה היא כללית וסתמית, לפיה לא ביצע את העבירה ועפ"י הפסיקה המחייבת לא די בכך כדי לבסס את הטענה, לפיה הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין. הקנס שנגזר על המבקש גבוה רק במקצת מסכום הקנס המקורי. נוכח האמור לעיל, בקשה המשיבה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

הזמנה לדיון שהתקיים ביום 1.1.15 נשלחה למבקש בדואר רשום, לכתובתו הרשומה ועל פי האישור הסרוק בתיק בית המשפט, נמסרה לידיו. משכך קמה חזקת מסירה. המבקש לא טען כל טענה שיש בה כדי להפריך את חזקת המסירה.

משלא התייצב לדיון, לאחר שזומן כדין, נדון המבקש בהעדרו.

המבקש לא העלה בבקשתו טענת הגנה ממשית, אלא כפירה כללית בלבד. טענה כללית שכזו אינה מהווה, עפ"י ההלכה הפסוקה, עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש.

גזר הדין סביר ומאוזן.

על יסוד האמור, לא מצאתי בבקשה עילה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר המבקש, ולא שוכנעתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.