עמ"א 22566-01-10 הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה נ' קיבוץ געש ואח'

1. לפניי בקשה רביעית להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש.

2. בהחלטתה של כב' השופטת קיציס מיום 30/3/14, הוארך מועד כניסתו לתוקף של הצו בארבעה חודשים, וזאת בשים לב להחלטת ועדת הערר להמשך השימוש החורג, להליכי התכנון הננקטים ע"י המבקשים ולעובדה שבתקופה שחלפה מאז ההארכה הקודמת, לא נעשה דבר לקידום הדיון בבקשת המבקשים לאישור השימוש החורג או בתכנית שהוגשה על ידם.

בהחלטת בית המשפט נאמר כי "בפרק זמן זה מצופה כי רשויות התכנון ידונו בבקשות המבקשים" ( ש' 7 להחלטה ).

3. בהחלטתי מיום 13/9/14, הוארך מועד כניסתו לתוקף של הצו בשישה חודשים נוספים. במסגרת ההחלטה נאמר, כי חזקה על מוסדות התכנון שידונו בפרק הזמן האמור בבקשות המבקשים. מעיון בבקשה, בתגובות המשיבה ובתגובת המבקשים לתגובת המשיבה, עולה, כי חרף האמור בהחלטות בית המשפט, טרם נדונו בקשות המבקשים בפני וועדות התכנון.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטת המשיבה, בקשת המבקשים לאישור השימוש החורג במקרקעין, טרם נדונה בפני הועדה המחוזית, שכן לא מולאו כל התנאים הנדרשים. כתמיכה לטענה זו צרפה המשיבה מכתב מלשכת התכנון המחוזית ( נספח ב' לתגובת המשיבה ).

5. מנגד, מתגובת המבקשים לתגובת המשיבה וממכתבו של מהנדס הועדה המקומית, מר ערמון, מתאריך 19/10/14 ( נספח 1 לתגובת המבקשים ), ניתן ללמוד, כי להבנת מהנדס הוועדה המקומית, אין כל מניעה לדון בוועדה המחוזית בבקשה שבנדון, תוך התייחסות עניינית לכל אחד מן הסעיפים במכתב, שהוצא מלשכת התכנון המחוזית. לא למותר להוסיף, כי חלק מן האמור במכתב לשכת התכנון התגלה כלא מדויק או כדרישה שאיננה עולה בקנה אחד עם נתוני המקרה הספציפי. יתרה מכך, המבקשים זומנו לדיון בוועדה המחוזית, דבר העשוי להצביע על היעדר מניעה לדון בבקשתם. המבקשים בקשו לדחות את מועד הדיון, נוכח אילוצים של באי כוח המבקשים, ברם בקשתם טרם נענתה וטרם נקבע מועד חדש לדיון בעניינם.

6. מן המקובץ עולה, כי המבקשים שוקדים על קידום בקשתם לאישור השימוש החורג ולאישור התכניות, ונראה כי קיימים עיכובים בלתי מוצדקים בקידום ההליך התכנוני, אשר אינם רובצים לכאורה, באופן מלא, לפתחם של המבקשים, אלא כרוכים באופן פעולתם של מוסדות התכנון.

7. אין ניתן לומר כי לא קיים אופק תכנוני לבקשותיהם של המבקשים. הדבר נלמד הן מתוכנה של החלטת ועדת הערר מיום 19/6/13 והן מהחלטת בית המשפט העליון, מיום 10/7/14, ממנה עולה כי חרף חזרת המבקשים מן הערעור, נשמרות להם זכויותיהם וטענותיהם לבקש דיון בבקשתם לאישור שימוש חורג בוועדה המחוזית ולקבל אישור הולקחש"פ לכך, בעקבות החלטת ועדת הערר מחוז מרכז.

8. לא זו עם זו, עיון מעמיק בנימוקי החלטת ועדת הערר המחוזית מיום 19/6/13, מצביע על כך שהוועדה המחוזית בדעה כי אין כל נזק בשימוש החורג המבוקש וכי קיימים אינטרסים ציבוריים המצדדים באישור השימוש החורג שבנדון.

9. נוכח כל האמור לעיל, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבה, בתגובת המבקשים לתגובת המשיבה ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.