עמ"א 22566-01-10 הועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מרכז רמלה נ' קיבוץ געש ואח'

1. לפניי בקשה שלישית להארכת מועד כניסתו לתוקף של צו איסור שימוש.

2. בהחלטתה של כב' השופטת קיציס מיום 30/3/14, הוארך מועד כניסתו לתוקף של הצו בארבעה חודשים, וזאת בשים לב להחלטת ועדת הערר להמשך השימוש החורג, להליכי התכנון הננקטים ע"י המבקשים ולעובדה שבתקופה שחלפה מאז ההארכה הקודמת, לא נעשה דבר לקידום הדיון בבקשת המבקשים לאישור השימוש החורג או בתכנית שהוגשה על ידם.

בהחלטת בית המשפט נאמר כי "בפרק זמן זה מצופה כי רשויות התכנון ידונו בבקשות המבקשים" ( ש' 7 להחלטה ).

3. מעיון בבקשה ובתגובת המשיבה עולה, כי חרף האמור בהחלטת בית המשפט מיום 30/3/14, טרם נדונו בקשות המבקשים בפני וועדות התכנון, וזאת מבלי שהמשיבה נתנה לכך הסבר כלשהו.

יתרה מכך, מנספח 2 לבקשה, ניתן ללמוד כי רק בתאריך 17/7/14, פנתה הוועדה המקומית לוועדה המחוזית, בבקשה לקבלת אישור הוועדה המחוזית והולקחש"פ לבקשה לשימוש חורג, וזאת כמעט שנה לאחר שוועדת הערר המחוזית נתנה המלצתה לאישור השימוש החורג.

4. המסקנה המתבקשת מן האמור עד כה הנה, שבעוד המבקשים שוקדים על קידום בקשתם לאישור השימוש החורג ולאישור התכניות, קיימים עיכובים בקידום ההליך התכנוני, אשר אינם רובצים לכאורה לפתחם של המבקשים, אלא כרוכים באופן פעולתם של מוסדות התכנון.

5. אין ניתן לומר כי לא קיים אופק תכנוני לבקשותיהם של המבקשים. הדבר נלמד הן מתוכנה של החלטת ועדת הערר מיום 19/6/13 והן מהחלטת בית המשפט העליון, מיום 10/7/14, ממנה עולה כי חרף חזרת המבקשים מן הערעור, נשמרות להם זכויותיהם וטענותיהם לבקש דיון בבקשתם לאישור שימוש חורג בוועדה המחוזית ולקבל אישור הולקחש"פ לכך, בעקבות החלטת ועדת הערר מחוז מרכז.

6. לא זו עם זו, עיון מעמיק בנימוקי החלטת ועדת הערר המחוזית מיום 19/6/13, מצביע על כך שהוועדה המחוזית בדעה כי אין כל נזק בשימוש החורג המבוקש וכי קיימים אינטרסים ציבוריים המצדדים באישור השימוש החורג שבנדון.

7. נוכח כל האמור לעיל, לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה, בתגובת המבקשים לתגובת המשיבה ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

בבסיס החלטתי עומדים קיומו של אופק תכנוני ושקידתם של המבקשים על קידום ההליכים התכנוניים, הימנעות וועדות התכנון מלדון בבקשות המבקשים בתקופה שחלפה מאז ההארכה הקודמת והאיזון המתבקש בנסיבות אלו, בין האינטרס הציבורי, הנוגע לאכיפה מהירה של צווים בתחום התכנון והבניה, לבין הנזק שייגרם כתוצאה מדחיית הבקשה, לרבות לצדדים שלישיים ולאינטרס הציבורי, כמפורט בהחלטת ועדת הערר המחוזית, שדנה בעניינם של המבקשים.

8. מועד כניסתו לתוקף של צו איסור השימוש יוארך בששה חודשים נוספים.