עליאן נ' י.מ.ק.א הבינ"ל

פסק דין

לפנינו תביעת התובע לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצויי פיטורים מוגדלים ופיצויי הלנתם, הפרשי שכר בגין גמול בעד עבודה ביום המנוחה השבועי, תוספת ותק ופיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל (בהתייחס לתקופה שבין השנים 1988-1994), וכן תשלום הפרשים בגין סכומים שנצברו בקופת גמל "מנורה" במועד סיום עבודתו.

הנתבעת, י.מ.ק.א הבינלאומית בירושלים, הנה אגודה בינלאומית (Y.M.C.A- ראשי תיבות אגודת הגברים הנוצרים הצעירים), שהוקמה בלונדון בשנת 1844 על ידי סיר ג'ורג' וויליאמס במטרה לאחד את ארגוני הנוצרים ברחבי העולם, ובמשך השנים הפכה לתנועה בינלאומית לכלל הדתות, שהלכה והתפשטה ברחבי העולם. אחד מיעדי הנתבעת הנו טיפוח תרבות הגוף ללא הבדל דת, גזע או לאום, תוך הקפדה על פעילות ללא זיקה פוליטית מסוימת.

אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:

א.התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקיד של מדריך חדר כושר החל מיום 1.7.88 ועד ליום 31.9.08. בנוסף לכך, ביצע התובע עבודות תחזוקה ותיקונים של המכשירים שהופעלו בחדר הכושר ובגין עבודה זו קיבל מהנתבעת תשלום נפרד בשכרו.

ב.התובע לא עבד בימי ראשון בנתבעת.

ג.התובע עבד, במקביל לעבודתו אצל הנתבעת, בעבודה אחרת בבית מלון.

ד.התובע קיבל תלושי שכר והם משקפים את התשלומים ששולמו לו בפועל על ידי הנתבעת.

ה.לתובע לא היתה תעודת הסמכה כ"מאמן" או "מדריך" בהתאם לסעיף 2 לחוק הספורט, תשמ"ח- 1988, והתקנות שהותקנו מכוחו.

ו.התובע פוטר מעבודתו על ידי הנתבעת על פי מכתב פיטורים מיום 16.6.08, שצורף כנספח א' לכתב התביעה.

ז.ביום 20.11.08 נחתם בין הנתבעת וחברת "שלוש הקשתות בע"מ" לבין הסתדרות העובדים החדשה ועובדי הנתבעת ועובדי חברת שלוש הקשתות בע"מ (באמצעות ועד העובדים של הנתבעת וחברת שלוש הקשתות בע"מ) הסכם בכל הנוגע לפיטורי עובדי הנתבעת ולתכנית הבראה ותכנית פרישה מרצון של עובדי הנתבעת, שצורף כנספח ב' לכתב התביעה (להלן: "הסכם ההבראה" ו/או "ההסכם" ו/או "תכנית ההבראה"). להלן נביא את הוראותיו הרלוונטיות של ההסכם.

ח.הנתבעת שילמה לתובע 100% פיצויי פיטורים בסך 98,385 ₪.

המחלוקת העיקרית בתיק עניינה בשאלה, האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים אשר שולמו למפוטרים במסגרת תכנית ההבראה על פי ההסכם, אם לאו. התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 170% (הוא תובע בהליך זה הפרשי פיצויים בשיעור 70%), ואילו הנתבעת טענה כי ההסכם אינו חל על התובע שכן פיטוריו לא נעשו במסגרת תכנית ההבראה. לטענתה, סיום העסקתו של התובע היה על רקע סירובו לעבור קורס הסמכה לצורך עיסוקו כמאמן כושר בניגוד להוראת חוק הספורט, וכן על רקע החלטתו "לשנות את כיוון חייו" ורצונו להשקיע בשיפוץ ביתו ובהגדלת היקף משרתו במקום עבודתו הנוסף. לטענת הנתבעת, התובע הוא שדרש לעזוב ולקבל מכתב פיטורים על מנת שיוכל לקבל את כספי הפיצויים "להם נזקק בדחיפות" והנתבעת נעתרה לדרישתו.

ההליכים בתיק

תביעה זו הוגשה ביום 21.4.09. כתב ההגנה הוגש ביום 16.9.09.

2.6.10 קוים דיון מוקדם במסגרתו ביקש ב"כ התובע למחוק את רכיבי התביעה שעניינם תוספת ותק ופיצוי בגין אי הפרשה לגמל (בהתייחס לתקופה שבין השנים 1988- 1994) ותשלום הפרשים בגין סכומים שנצברו בקופת גמל "מנורה" במועד סיום העבודה ולא הועברו לידי התובע. בהתאם לכך, התביעה הצטמצמה לרכיבי התביעה שעניינם פיצויי הלנה בגין פיצויי הפיטורים (100%) ששולמו לטענת התובע באיחור של כשישה חודשים, הפרשי פיצויי פיטורים מוגדלים (70%) ופיצויי הלנתם וכן הפרשי שכר בגין גמול בעד עבודה ביום המנוחה השבועי.

ביום 21.12.10 התקיים דיון הוכחות במהלכו נשמעו העדויות בתיק. מטעם התובע העיד התובע בעצמו. מטעם הנתבעת העידו מר יוסי איזנברג, משנה מנכ"ל הנתבעת, מר יגאל לוי שהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהלו הישיר של התובע, גב' רינה סרד, אחראית על תוכניות הספורט בנתבעת החל מסוף שנת 2007, גב' נוהא פראן, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת החל מחודש 12/05 ומר חאלד רשק שכיהן בועד העובדים בנתבעת.

ביום 6.1.11 הוגשה בקשה מטעם התובע "להזמנת עד בשלב שלאחר מתן החלטה להגשת סיכומים ובטרם הגשתם מפאת עובדות חדשות שנתגלו ויש בהם כדי להביא לגילוי האמת". הנתבעת התנגדה לבקשה, ובהתאם להחלטת בית הדין מיום 7.2.11 הבקשה נדחתה.

התביעה להפרשי פיצויי פיטורים מוגדלים (70%)

בהתאם להסכם ההבראה, הואיל והנתבעת נדרשה על ידי ימק"א ארה"ב לבצע צמצומים בהוצאותיה השוטפות, הוסכם על צעדי הבראה שכללו תנאי פרישה בתנאים מיטיבים שהתבטאו בפיצויי פיטורים מוגדלים, בהתאם לטבלה שנקבעה בהסכם.