עליאן אחמד נ' ג'מאל ואח'

החלטה

בקשה למתן צו להשיב לשאלון שהופנה אל המשיב 1.

ביום 20.05.13, הגיש המבקש, שהוא עיזבונו של המנוח עליאן אחמד (להלן: "המנוח") תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף כנגד המשיבים בעילה של רשלנות רפואית אשר גרמה, על פי הנטען, למותו של המנוח.

לטענת המבקש, בתצהיר תשובות לשאלון שהופנה למשיב 1 ע"י המבקש, לא נענו כלל 5 מתוך 12 שאלות בטענה שמדובר בשאלות שבמומחיות, גם לאחר פנייה חוזרת אליו בעניין. לטענת המבקש, מדובר בשאלות שהינן מעיקר המחלוקת של התביעה הנוגעות באופן ישיר לטיפול שניתן למנוח ע"י משיב 1, לרבות התרופה אותה רשם למנוח בסיכום הביקור.

מוסיף וטוען המבקש כי מטבע הדברים כל שאלה המופנית לרופא בהקשר זה אמור להיות בה פן של מומחיות, אך התשובות שמסר משיב 1 הינן מתחמקות ובלתי מספקות ומטרתן להקשות על בירור האמת.

על כן, מבוקש לתת צו המופנה למשיב 1 להשיב לשאלות מספר 4, 5, 6, 8 ו-12 לשאלון.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, שאלות 4, 5, 6 ו-12 הינן שאלות שבמומחיות שמשיב 1 לא השיב עליהם בעצת בא-כוחו, מאחר ואינן מתאימות למענה במסגרת תצהיר תשובות לשאלות. מדובר בשאלות כלליות שאינן נוגעות לטיפול שניתן בפועל למנוח.

מוסיפים וטוענים המשיבים, כי כלל הוא שעניינים שבתחום המומחיות, בפרט בתחום הרשלנות הרפואית הינם עניינים שייקבעו ע"י מומחה במסגרת חוות דעת, ובהתאם, כל שאלה שבתחום המומחיות צריכה להיות מופנית אל המומחים במסגרת חקירה נגדית.

משיב 1 הוא אמנם רופא אולם במסגרת ההליכים המקדמיים, נדרש הוא להשיב על עניינים עובדתיים בלבד בנוגע לטיפול שניתן למנוח, ולא לשאלות כלליות הנוגעות לטיפול כללי ו/או מומלץ לחולים, זולת המנוח. אין בתשובות המשיבים כדי להקשות על בירור האמת, במיוחד שלתובע תעמוד הזכות לחקירת המומחה מטעם הנתבעים בבוא העת.

שאלה 8 נענתה, לטענת המשיבים בניגוד לנטען בבקשה.

דיון

הלכה היא כי מטרת הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) הינה לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן (ראה: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ולמסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793 בע"מ 798).

בהקשר של שאלונים, נפסק כי, משלוחם נועד לייעל את ההליך ולא לסרבלו. לפיכך גם אם השאלות הינן רלוונטיות למחלוקת, לא תמיד יחייב בית המשפט את המשיב להשיב, כך למשל במצב של שאלות מכבידות או מקום בו עומדת למשיב טענת חיסיון (ראה: רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ, פ"ד נ(1), 437).

נפסק כי שני עקרונות אמורים להנחות את בית המשפט בבוא לדון במתן צו להשיב על שאלון: עיקרון הרלבנטיות ועיקרון ההכבדה.

ראו: ת.א. (י-ם) 10189-01/11 עו"ד יעקב פודים נ' כוכבה בת חיים ואח' (19/06/2011).

במענה לשאלה מספר 8, השיב המשיב 1 במילה "כנ"ל" כאשר הכוונה היתה שהתשובה דומה לתשובה שניתנה לשאלה מס' 7.

מאחר ושתי השאלות 7 ו-8 זהות אחת לשנייה למעט, סוג הבדיקה שלא בוצעה לטענת המבקש (בדיקת לחץ דם בשאלה 7 לעומת בדיקת דופק בשאלה 8) ולאור העובדה שהתשובה לשאלה 7 הניחה את דעתו של המבקש, אני קובעת כי התשובה שניתנה לשאלה מס' 8 מספקת ואין מקום להורות למשיב להשלים את תשובתו לשאלה.

באשר לשאלות 4, 5, 6 ו-12 לשאלון -להלן נוסח השאלות שבמחלוקת:

" 4.האם נכון שחל איסור ו/או לא מומלץ לתת את משכך הכאבים CATAFALAM לחולים