עלי נ' רייך

החלטה

1.לפנינו בקשה מטעם הנתבע, לסלק את תביעתו של התובע על הסף. זאת, מחמת השתק עילה ומעשה בית דין, לאחר שערכאה זו דחתה תביעה קודמת שהגיש התובע.

2.בכתב התביעה שהגיש התובע בהליך זה, ביום 10.3.11, ביקש התובע לחייב את הנתבע בתשלום גמול שעות נוספות בסך כולל של 104,277 ₪.

3.מיד עם קבלת התביעה, הגיש הנתבע בקשה לדחייתה על הסף בנימוק כי תביעתו הקודמת של התובע, אשר התנהלה בבית דין זה, כללה גם היא פיצוי עבור אי תשלום שכר עבודה. לפיכך, טוען הנתבע, מאחר שהתביעה נדחתה על ידי ערכאה זו, קיים מעשה בית דין ואין לדון בתביעתו הנוספת של התובע שעניינה אף הוא קבלת שכר עבור תקופת עבודתו.

4.התובע טען בתגובה, כי יש לאבחן בין שתי העילות השונות שקיימות בכל אחת מהתביעות. לטענתו, עניינה של התביעה הקודמת שנדחתה, התייחס לרכיבי תביעה אחרים שנתבעו מכוח עילה הקשורה בסיום תקופת עבודתו ואינה כוללת תביעה לשכר עבודה. לעומת זאת, עניינה של תביעה זו - עילה הקשורה לתקופת מהלך עבודתו אצל הנתבע.

5.להלן נפרט את העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה כפי שהן עלו מתוך הנספחים שצורפו לתיק.

אלה העובדות:

6.התובע החל לעבוד במהלך חודש אפריל 2005 כלולן בלולים השייכים לנתבע. עבודתו של התובע נמשכה עד ליום 5/10/08 בו פוטר התובע מעבודתו.

7.בחודש נובמבר 2008, הגיש התובע שתי תביעות לבית דין זה, אשר נדונו במאוחד בפני כב' השופטת יעקבס (להלן: "התביעות הראשונות").

עניינה של תביעה אחת היה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים אך במהלך הדיון המוקדם חזר בו התובע מתביעתו. בעניינה של התביעה האחרת, נכללה לכאורה תביעה לתשלום שכר עבודה בגין תקופת עבודתו. בפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני כב' השופטת יעקבס, התייחס ב"כ התובע לרכיב "שכר העבודה":

"ב"כ התובע: התובע עשה טעות, הוא חישב כאילו מגיע לו הודעה מוקדמת 12 יום וזה למעשה רכיב התביעה שצוין כשכר עבודה. למעשה מגיע לתובע הודעה מוקדמת של חודש ימים ולא מגיע לו שכר עבודה".

8.במהלך אותו דיון שהתנהל בפני כב' השופטת יעקבס בתביעות הראשונות, ניתנה לתובע הזדמנות להודיע בתוך פרק זמן קצוב, אם הוא עומד על רצונו לתקן את כתב התביעה או שהוא חוזר בו מהתביעה. כן נקבע כי ככל שלא תוגש הודעה מטעמו, תדחה תביעתו.

9.ביום 19/5/09 ניתן ע"י כב' השופטת יעקבס פסק דין, בו נקבע כדלקמן:

"1.עד היום לא פעל התובע בהתאם להחלטת בית הדין מיום 19/4/09 (להלן: "ההחלטה").

2.לפיכך והואיל ובהחלטה נקבע מפורשות כי: "במידה ולא יודיע התובע דבר עד ליום 12.5.09, תידחה תביעתו תוך חיובו בהוצאות הנתבע, ככל שימצא בית הדין לנכון", וכן לנוכח המפורט בבקשת הנתבע אשר הוגשה ביום 18.5.09, הריני מורה על דחיית התביעה". "

10.ביום 10/3/11 הגיש התובע את התובענה שבפנינו שעניינה כאמור, תביעה לתשלום גמול שעות עבודה נוספות בגין תקופת עבודתו.

דיון והכרעה

11.השאלה המרכזית העומדת לפנינו, היא האם קיימת זהות בין עילת התביעה הנוכחית, לבין עילת התביעה הקודמת. זאת, לצורך בחינת קיומו של השתק עילה במקרה הנדון. לפיכך, עלינו להכריע ראשית בשאלה, האם יש לראות את התביעה הראשונה כתביעה לשכר עבודה, כפי לשונה בטופס אותו מילא התובע, או שמא כתביעה לתמורת הודעה מוקדמת, כפי שהבהיר ב"כ התובע בדיון שהתקיים בהליך זה בתביעה הראשונה.

12.לצורך הכרעה בסוגיה זו, יש להביא בחשבון מחד גיסא, כי מדובר בתביעה שהוגשה על טופס תביעה סטנדרטי, וכי ב"כ התובע הבהיר באופן מפורש עוד בדיון בתביעה הקודמת, כי אין מדובר בתביעת שכר אלא בתביעה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת. מאידך גיסא, יש להביא בחשבון את העובדה כי ב"כ התובע לא הגיש בקשה לתקן את תביעתו ברוח טענותיו בדבר הטעות כאמור.

13.לאחר ששקלנו בדבר, הגענו לכלל מסקנה כי יש לראות את תביעתו הראשונה של התובע כתביעה שעניינה תשלום תמורת הודעה מוקדמת ולא תביעה לתשלום שכר עבודה. הכלל של השתק עילה, אינו כלל טכני כי אם מהותי. לפיכך, אין לבחון את מצב הדברים שנוצר בהליך זה, בהיבט הטכני, כי אם בהיבט המהותי. בהתאם לאמור, מאחר שעוד בדיון הראשון שהתקיים בתביעה הקודמת, הבהיר ב"כ התובע כי אותו רכיב תביעה אינו בגין שכר עבודה, כי אם בגין תמורת הודעה מוקדמת, הרי שאין לראות את התובע כמי שהביא בפני בית הדין תביעה שעניינה שכר עבודה, כפי שניתן להסיק מן ההיבט הטכני, אלא לבחון את כוונת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בישיבה הראשונה בהליך. לפיכך, עילת התביעה הנוכחית לתשלום גמול שעות נוספות, שונה מן העילה לתשלום תמורת הודעה מוקדמת, אשר כמו יתר רכיבי התביעות הקודמות, התבססה על זכויות הנובעות מסיום יחסי עובד ומעביד. לפיכך, אין השתק עילה בענייננו.