עלי ג'אדאללה ואח' נ' עלי חסן אבו חאמד

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבע (להלן: "המבקש") בהיעדר הגנה ביום 6.6.10.

לטענת המבקש, הוא מעולם לא קיבל כתבי בית דין וכי נודע לו אודות פסק הדין במקרה ביום 26.3.11. לטענתו, מבירור שנערך מול מרכז מידע של בתי המשפט נמצא כי אין אישור מסירה להחלטה מיום 17.3.10.

הוסיף המבקש וטען, כי למבקש קיימת הגנה טובה. לטענתו, הוא רכש את האדמה בתמורה מלאה וכי הוא מחזיק בחוזה מכר שמוכיח את בעלותו על המקרקעין. לטענתו, הוא לא רשום כבעלים ו/או רשומה הערת אזהרה על שמו רק משום שאין באזור המקרקעין גוש וחלקה מוסדרים, אך סמוך למועד רכישת המקרקעין החל בהליכי הסדרת המקרקעין, כמנהג הבעלים.

המשיבים טענו, מנגד, כי ההחלטה מיום 17.3.11 בנוסף לבקשה למתן צו מניעה וכתב התביעה נמסרו למבקש באופן אישי באמצעות המשיב 1. בנוסף, לבקשה למתן פסק דין, צורף אישור המסירה עליו חתום המשיב שביצע המסירה, ושם הוא מציין כי המבקש סירב לחתום על אישור המסירה עת קיבל כתבי בית דין.

לגופו של עניין, טענו המשיבים, בעלי זכויות מכוח ירושה בקרקע הידועה בתור גוש 1 חלקה 43. החלקה רשומה על שם המנוח בספרי מס רכוש בירושלים, בהיעדר רישום כלשהו בטאבו. עוד טענו המשיבים, כי אפילו המסמכים עליהם מנסה להישען המבקש מעידים על זכות המשיבים הבלעדית במקרקעין נושא תיק זה.

המבקש הגיב לתגובת המשיבים. לטענתו, לא ייתכן שלמבקש בוצעה מסירה ביום 18.3.10, משום שהמבקש היה בתאריך זה בחו"ל. בנוסף, המשיבים השמיטו פרטים רבים במכוון ולא הגישו שום מסמך המוכיח מנהג בעלים על הקרקע.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א"), מתייחסת לביטול החלטה על פי צד אחד, וקובעת בזו הלשון:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני,

והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים

ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם

שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או

בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל

או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו

בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצעתם."

לפי תקנה זו, לביהמ"ש המתבקש לבטל פס"ד שנתן במעמד צד אחד שתי אפשרויות חלופיות. האחת היא ביטול מחובת הצדק, והשנייה היא ביטול לפי שיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול מחובת הצדק: כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג- 2003, עמוד 282).

בעניינו, המשיבים טענו, כי כתב התביעה נמסר למבקש באופן אישי באמצעות המשיב 1, ברם הם לא צירפו תצהיר המאמת דבריהם, בעוד שהמבקש הצהיר כי בתאריך 18.3.11 הוא שהה בחו"ל. לטעמי יש בכך עיוות דין המצדיק ביטול פסק הדין.

אף אם הייתי קובע שפסק הדין ניתן לאחר המצאה כדין, לאחר המצאה כדין, היה מקום לבטלו בשיקול דעת ביהמ"ש.

ביטול משיקולי ביהמ"ש: כאשר מבוקש לבטל את פסק הדין משיקולי ביהמ"ש, יש לייחס חשיבות לשתי שאלות, כאשר השאלה השנייה היא העיקר: