עלואן נ' מועצה מקומית כסרא סמיע

פסק דין

א.המבקש הגיש כנגד המשיבה, ביום 7.3.2013, תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

המבקש הוא תושב כפר סמיע, מחזיק בדירת מגורים בתחום שטח השיפוט של המשיבה, ומחוייב על-ידי המשיבה בתשלומי ארנונה כללית ותשלומי חובה אחרים בגין הנכס שבחזקתו.

ב.בבקשת האישור נטען, כי במהלך השנתיים האחרונות שילם המבקש מזמן לזמן תשלומי חובה למשיבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתוך שסבר כי הריבית מחושבת כדין, לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה), התש"מ-1980 (להלן: "החוק").

ג.הקבוצה שייצוגה מבוקש על-ידי המבקש, מוגדרת כנישומים בתחום שיפוטה של המשיבה שחויבו בריבית פיגורים עבור תשלומי חובה, שלא שולמו במועדם ב-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, בעוד שבהתאם לחוק נזקפים על חובות שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וכן ריבית בשיעור חודשי של 0.75% לחודש (משמע, 9% בשנה).

טוען המבקש, כי המשיבה נהגה ונוהגת לחייב אותו ואת חברי הקבוצה לשלם את ריבית הפיגורים בשיטת "ריבית דריבית", כלומר המשיבה הוסיפה מידי חודש ריבית על הקרן בתוספת הריבית שכבר נצברה לתחילת החודש, ומכאן שהריבית השנתית הגיעה ל- 9.38% לשנה (במקום 9%) ול-19.64% לשנתיים פיגור במקום 18%.

ד.בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, כי המבקש איננו משלם את חובותיו למשיבה מאז שנת 2006 וממילא הוא לא שילם, ומן הסתם לא נגבתה ממנו, ריבית כלשהי.

המשיבה אף הגישה כנגד המבקש תביעה כספית ב-תא"ק 41224-01-12, בבית משפט השלום בעכו, והמבקש לא ראה לנכון להתגונן כנגד התביעה, והוא אף לא קיים את פסק הדין שניתן כנגדו. לכן גם סבורה המשיבה, כי לגבי המבקש אישית קיים מעשה בית דין.

ה.בנוסף סבורה המשיבה, שבנסיבות הענין היה על המבקש ובאי כוחו לפנות אליה תחילה בטרם יגישו את בקשתם לערכאות, ומשלא עשו כן הם נהגו בחוסר תום לב, שהרי למשיבה לא ניתנה הזדמנות לבחון את עמדתה ולהתייחס עניינית.

ו.עוד נטען בתגובה שהמשיבה, כמו רוב הרשויות המקומיות במדינה, פועלת בגביית הארנונה מכלל החייבים לפי תוכנות מחשב המותקנות אצלה בידי החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ, כשבפועל אין למשיבה כל שליטה, בקיאות, או ידע בתוכנות אלה, ודרכי חישוב הריבית על פיהן.

מציינת המשיבה, שבקשה זו דומה להפליא לבקשות אחרות שקדמו לה ושהוגשו בבתי משפט שונים ברחבי הארץ, כשבענין ת"צ (מחוזי מרכז) 52342-07-11 בית איגמי נ' עירית ראשון לציון, ניתן פסק דין ביום 27.3.13, ולפיו אושרה הבקשה לאישור התובענות הייצוגיות לאחר שבית המשפט בחן את הענין מנקודת מבט משפטית גרידא, ועל פסק דין זה בענין "בית איגמי" הוגשה בקשת רשות ערעור התלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון (בש"ם 3098/13).

ז.מיד לכשקיבלה המשיבה את מסמכי בקשת האישור, ובהיוודע תוצאות פסק הדין בענין "בית איגמי", פנתה המשיבה אל החברה לאוטומציה וביקשה את טיפולה המיידי בענין.

ביום 18.4.13 שונתה שיטת חישוב הריבית, והיא מחושבת לפי ריבית נומינאלית, ולא ריבית דריבית, והכל ברוח ההכרעה שניתנה בענין "בית איגמי" הנ"ל.

ח.לתגובת המשיבה מצורף תצהירו של מר סלימאן עבד אל מג'יד העובד בחברה לאוטומציה כמנהל עיסקי ומנהל לקוחות של החברה מול המשיבה.

נוכח נסיבות אלה מבקשת המשיבה לראות בתגובה זו משום הודעת חדילה על פי חוק.

ט.מוסיפה המשיבה, כי אחוז הגביה בתחומה עמד בשנת 2011 על 89.9% שוטף, ובשנת 2012 על 90.3%. צויין גם, שמדובר ברשות מקומית קטנה מאד יחסית, ומספר סרבני הארנונה אצל המשיבה מונה עשרות בודדות בלבד, ורובם ככולם, כולל המבקש עצמו, אינם נוהגים לשלם דבר על חשבון הארנונה מזה שנים, ובפועל לא שילם המבקש ארנונה מאז שנת 2006, ולכן, לטעמו של ב"כ המשיבה אין ממש בעילת ההשבה.

י.על תגובה זו השיב המבקש וטען, כי האמור בסעיף 2 לתגובת המשיבה איננו מדוייק, שהרי רק בזכות המשלמים באיחור ניכר התגלתה הטעות החמורה של המשיבה, שאם לא כן היתה היא יכולה להמשיך בגביית היתר, כפי שנהגה שנים רבות.

ניתן לתבוע, כך טוען המבקש, בבקשת האישור פיצוי כספי וכן גם סעד הצהרתי, ולכן, הבקשה של המבקש היא כדין, הואיל ועל המשיבה לחדול מגביית חובות הארנונה והמסים בשיטת "ריבית דריבית", וכן להצהיר שכל החובות הרשומים על שמם של החייבים אינם כדין, ועל המשיבה לבטלם ולתקנם.

יא.באשר לטענת המשיבה לפיה קיים מעשה בית דין לגבי עילת התביעה האישית של המבקש (שהרי הוגשה כנגדו תביעה כספית בגין חובותיו למשיבה והוא לא התגונן מפני תביעה זו), עונה המבקש כי די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק, והמבקש עונה על קריטריון זה, ומה גם שלפי סעיף 8 (ג) (1) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, מוסמך בית המשפט להורות, במידת צורך, על החלפת התובע המייצג.

עוד מעיר המבקש שלגבי התובענה בגין חוב הארנונה שהגישה המשיבה כנגד המבקש, לא צויינו פרטים בתגובה, למעט מספר התיק, וכך, למשל, לא צויין מהו סכום התביעה, בגין איזה חוב, ולגבי איזו שנה?