על"ח 6054-10-16

1.בפנינו ערעור על החלטת ועדת ערר של שירות התעסוקה מ- 31.7.16 שקבעה כי יש לדחות הערר שהגיש, משהמערער לא עשה מאמץ כן וסביר על מנת לקבל העבודה, משיצר תנאים לאי קבלתו לעבודה, בדבריו, לפיהם הוא יעזוב ברגע שימצא עבודה אחרת.

טוען המערער כי יש לשלם לו קצבת אבטחה של 5 חודשים ופיצוי על עגמת הנפש. המערער, עבד ב- 2 חברות תרופות בתנאי שכר דומים והלשכה הציעה לו לעבוד במחלקת ירקות, במשמרות ובשכר מינימום. כשנשאל בראיון העבודה האם ירידה בשכר תפריע לו, לא שיקר ואמר שכן, אבל לא יפריע לו לעבוד שם עד שימצא משהו טוב יותר / תפקיד בכיר יותר, כשנאמר לו שהם מחפשים מישהו לטווח ארוך ופסלו אותו.

2.בדיון בפנינו טען המערער (בא כוחו מלשכת הס.מ.) כי המעסיק לא רשם שהמערער "סרב", אלא ש"אינו מתאים", שכן המערער לא הציג עצמו בצורה נאותה, חוסר התאמה מבחינת אישיות. מי שַמו, המעסיק, לקבוע שדורש העבודה, מבחינת האישיות, אינו מתאים?

המערער בן 31 היה סוכן מכירות לחברה לייצור תרופות, רשום במקור בהבטחת הכנסה בשל מצבו הכלכלי, רצה ורוצה לעבוד. גם לאחר הסירוב עבד במחסן (עבודה לא מתאימה לכישוריו וגם קשה פיזית).

המעסיק שאל אותו שאלות מכשילות. אין לצפות שיגיד שהכל בסדר, ומזה לקבוע שאינו מתאים, כי אם לא רצה לעבוד לא היה מגיע כלל לראיון.

עצם הסירוב גרם לשלילת גמלה ל- 5-6 חודשים שזה דבר חריג כשלעצמו, עפ"י החוק. לפיכך, עתר להחזיר לוועדה, כדי שתקבל הסבר מהמעסיק לאמירתו/ לאמירתה, שלא הציג עצמו בצורה נאותה.

משהמערער הוא איש שיווק – לא נדרש לכישוריו על מנת למכור ירקות ב"רמי לוי", בסופרמרקט, אולי המעסיק חיפש אדם עם פחות כישורים.

מסקנת הוועדה היא פרשנות ולכן מדובר בטעות משפטית.

המשיב טען כי המערער מתייצב בשירות התעסוקה מזה כ- 10 שנים, יתכן שעבד בין לבין, אך הופנה ל- 100 עבודות, משהתייצב להבטחת הכנסה, ללא מגבלות רפואיות, הוא אמור להתייצב לכל עבודה אליה הופנה.

המערער אכן לא סירב, אלא נקבע שאינו מתאים, כי הוא שגרם לא לקבלו. מדובר בעבודה בסיסית אליה הופנה ולא נדרש לכישורים מיוחדים לה. אמר שרוצה לעבוד במקצועו, לא הראה התלהבות להתחיל לעבוד ובדבריו, גרם לאי קבלתו לעבודה.

משכך, בדין נקבע כאמור, משלמעשה, עסקינן בסירוב.

3.ולהכרעתנו –

אין חולק כי מעדיף המערער עבודה ששכר נאה יותר בצידה ושתנאי העבודה (רכב וכו') טובים יותר מהעבודה שהוצעה לו אצל המעסיק, רמי לוי – כעובד במחלקת ירקות בסופרמרקט.

אלא שאין לשכוח מנגד כי עסקינן במערער שנרשם במחלקת הבטחת הכנסה כשעפ"י דין עליו לקבל כל עבודה מוצעת, שאחרת לא יהא זכאי להבטחת הכנסה.