על"ח 5596-06-12 ה' נ' מדינת ישראל

1.הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) בהחלטתה מיום 26.4.11 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 81% החל ביום 27.9.06. הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ע"ב 2969/09 בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיו עניינו של המערער יוחזר אל הועדה לעררים לבחינת החלטתה מחדש.

2.המערער הגיש את הערעור ביום 4.6.12 המדינה ביקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי בהגשת הערעור. הצדדים ביקשו להמתין עד למתן פסק דין בע"ע 1028-10-12 בו הוגש ערעור בתיק אחר בו קיבלתי את טענת השיהוי והורתי על דחיית התביעה.

3.         ביום 30.6.14 ניתן פסק דין בע"ע 1028-10-12 יצחק קורן ו-5 אח' נ' אגף מס הכנסה בו נתן בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה :

"א.         כל עוד לא הודיעה המדינה לצדדים המתדיינים בפני הוועדות הרפואיות מפורשות על פרק הזמן העומד לרשותם להגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הוועדה, אין לטעון לאיחור בהגשת ערעור. זאת, כל עוד הערעור הוגש שלא תוך שיהוי משמעותי. קיומו של שיהוי כאמור ייבדק באופן פרטני, כל מקרה לנסיבותיו. ככל שימצא כי ערעור הוגש תוך שיהוי משמעותי, ניתן לדחות את הערעור על הסף בגין השיהוי.

ב.         בהתייחס לנסיבות הערעורים דנן, משבית הדין האזורי לא בחן כל מקרה פרטני לגופו (לעניין השיהוי) ומשלא הועלו טענות פרטניות המבססות שיהוי, אין לדחות על הסף את הערעורים. ערעורים אלה ידונו לגופם על ידי בית הדין האזורי."

4.לאור פסק הדין של בית הדין הארצי קבעתי שהדיון יהיה על דרך של סיכומים בכתב. קבעתי שהמדינה תגיש סיכומים כתשובה להודעת הערעור עד ליום 15.8.14 והמערער יהיה רשאי להגיש סיכומי תשובה עד ליום 1.9.14.

5.הוועדה בדרג ראשון קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 89.63% (קבעה נכות לפי סעיף 34ד בשיעור של 30% ונכות 20% לפי סעיף 91(1)). על החלטה זו ערער המשיב בטענה שמדובר בכפל סעיפים.

6.לטענת המערער הוועדה לא תיקנה דבר ממחדלי הוועדה בהליך הקודם ועליה לתקן טעויות טכניות ולהעניק לו בנוסף למה שהעניקה גם דרגת נכות בגין פגיעה בעמ"ש לפי סעיף 37(5)(ב) – 20% מיום 1.4.1999. בעניין זה הסכימה המדינה שהוועדה תבחן האם השמטת הנכות בגין סע' 37(5)(ב) (נכות בגין עמוד שדרה צווארי) מפרוטוקול הוועדה הינה השמטה טכנית וכן לערוך בדיקה או חישוב מחדש של שקלול שיעור הנכויות, ותתקן על פי הצורך את החלטתה וזאת בלא נוכחותו ובדיקתו המחודשת של המערער ובלא פתיחה מחדש של הסוגיות הרפואיות.

7.כמו כן, טוען המערער שהוועדה התעלמה מחוות דעת רפואיות של פסיכיאטרים בכירים שקבעו כי יש להעניק לו דרגת נכות בשיעור של 30%, וטעתה שלא העניקה לו דרגת נכות בגין סחרחורת. לאור האמור מבקש המערער להחזיר את עניינו לועדה בהרכב אחר.

8.ב"כ המדינה טוענת כי דין הערעור להידחות על הסף בשל שיהוי משמעותי בהגשתו. הודעה על החלטת הוועדה מיום 26.4.11 נשלחה למערער ביום 25.5.11 והומצאה לו בסמוך למועד זה. למעלה משנה לאחר שקיבל את החלטת הוועדה הגיש המערער את ערעורו. לטענת ב"כ המדינה כפי שהמערער עצמו מציין מדובר בהליך "בסיבוב שני" כאשר בהתאם להסכמת הצדדים ניתן ב-ע"ב 2696/09 פסק דין שהחזיר את הדיון לוועדה רפואית לערערים, כך שעניין האפשרות לערעור והמועדים הקבועים לכך היו ידועים למערער שאף היה מיוצג גם בהליך הקודם.