על"ח 5356-06-12 א' נ' מדינת ישראל

1.הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) בהחלטתה ביום 24.8.10 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 93% החל ביום 1.1.08.

2.המערער פנה למשיבה ביום 28.2.2008 וביקש לקבוע את שיעור נכותו לצורך קבלת פטור ממס הכנסה. המערער נבדק ע"י ועדה רפואית וזו קבעה, ביום 8.7.2008, את נכותו בשיעור של 82.65%. המערער ערער על ההחלטה לוועדת ערערים וזו קיבלה את הערעור וקבעה כי למערער נכות צמיתה בשיעור של 90.2% החל ביום 2.1.2008.

3.על ההחלטה של הוועדה הרפואית הגיש המערער ערעור (תע"א 2829-09). ביום 17.2.2010 נתן כב' השופט אילן סופר פסק דין שאישר את הסכמת הצדדים לפיה:

"בהסכמת הצדדים הערעור יתקבל בכל הקשור להחזרת עניינו של המערער לוועדה לעררים אשר תבחן מחדש את מועד תחולת הנכות בכל הקשור לפגיעותיו של המערער, ובכלל זה הנכות הנוירולוגית והאורתופדית ולמעט עניין השיניים. בכל הקשור לטענותיו של המערער בקשר לנכות בגין שיניים, הערעור נדחה. יחד עם זאת, המערער יהיה רשאי להציג לוועדה כל מסמך אשר עניינו – התקנת שיניים תותבות בשנת 2001, אשר הוצא במועד הסמוך להתקנת השיניים התותבות. ככל שיוצג מסמך אותנטי, הוועדה תעיין בו ותתייחס אליו ותנמק האם יש בו כדי לשנות את מועד תחולת הנכות גם בנשוא השיניים."

4.המערער הגיש את הערעור ביום 4.6.12 המדינה ביקשה לדחות את הערעור על הסף מחמת שיהוי בהגשת הערעור. הצדדים ביקשו להמתין עד למתן פסק דין בע"ע 1028-10-12 יצחק קורן ו-5 אח' נ' אגף מס הכנסה בו הוגש ערעור בתיק אחר בו קיבלתי את טענת השיהוי והורתי על דחיית התביעה.

5.         ביום 30.6.14 ניתן פסק דין בע"ע 1028-10-12 בו נתן בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה :

"א.כל עוד לא הודיעה המדינה לצדדים המתדיינים בפני הוועדות הרפואיות מפורשות על פרק הזמן העומד לרשותם להגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הוועדה, אין לטעון לאיחור בהגשת ערעור. זאת, כל עוד הערעור הוגש שלא תוך שיהוי משמעותי. קיומו של שיהוי כאמור ייבדק באופן פרטני, כל מקרה לנסיבותיו. ככל שימצא כי ערעור הוגש תוך שיהוי משמעותי, ניתן לדחות את הערעור על הסף בגין השיהוי.

ב.         בהתייחס לנסיבות הערעורים דנן, משבית הדין האזורי לא בחן כל מקרה פרטני לגופו (לעניין השיהוי) ומשלא הועלו טענות פרטניות המבססות שיהוי, אין לדחות על הסף את הערעורים. ערעורים אלה ידונו לגופם על ידי בית הדין האזורי."

6.לאחר פסק הדין של בית הדין הארצי קבעתי ביום 14.7.14 שהדיון יתקיים על דרך של סיכומים בכתב. קבעתי שהמדינה תגיש סיכומים כתשובה להודעת הערעור עד ליום 15.8.14 והמערער יהיה רשאי להגיש סיכומי תשובה עד ליום 1.9.14.

7.המערער טוען שקביעת הוועדה בעניין תחילת הנכות היא שרירותית ולא מנומקת ועל הוועדה היה לקבוע את המועד המקסימלי על פי הדין- 6 שנים מיום הגשת התביעה מאחר שמדובר בנכויות שנקבעו הרבה שנים לפני כן. לטענתו, הוועדה התעלמה לחלוטין מפגיעותיו האורתופדיות שנגרמו לפני שנים רבות כאשר נפצע בהיותו בן 10 מרימון יד שהופקר בסביבת ביתו. בנוסף טוען המערער טענות קשות כלפי התנהגות הוועדה, המערער מבקש להשיב את עניינו אל וועדה בהרכב אחר.