על"ח 53385-07-15 יקואל נ' שרות התעסוקה / תל אביב

1.הוגש ערעור על החלטת ועדת ערר שליד שירות התעסוקה, אשר דחתה ערר שהגישה המערערת, בגין סירוב שנרשם לה מיום 25/6/15.

2.דיון בערעור התקיים בפניי ביום 10/11/15.

3.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועייני בחומר הראיות, אני קובעת כי דין הערעור להדחות.

להלן יפורטו הנימוקים.

4.המערערת, דורשת עבודה, הופנתה לעבודה בחברת שהם שרותי השמה ומיום בע"מ.

המערערת התייצבה בחברה ביום שבו הופנתה, כשהיא לבושה ברישול, כפי שעולה ממכתב החברה שיפורט להלן וכפי שהעידה המערערת בדיון.

המערערת הופנתה לעבודה בקיבוץ עינת, למשרה מליאה.

לטענת המערערת, דובר איתה בהתחלה על משרה אחרת שהתברר כי אינה מתאימה לה והיא עצמה ביקשה לוודא אם יש משרה נוספת ואז נאמר לה - קיבוץ עינת.

בכל מקרה, משהופנתה לעבודה בקיבוץ עינת, ביקשה לברר אם מדובר במשרה מליאה ואמרה שהיא מעדיפה חצי משרה. כן אמרה שיהיה לה קושי להגיע שכן אין לה רכב, אף שלראיון בחברת ההשמה הגיעה עם רכב.

לטענת המערערת, אמרה בחברת ההשמה שאם אין ברירה, תלך לראיון עבודה, אך טענתה זו לא גובתה על ידי חברת ההשמה במכתב ששלחה לשירות התעסוקה.

5.במכתב שנשלח לשירות התעסוקה, נכתב שהמערערת הופנתה למשרה בקיבוץ עינת אך הודיע שיש לה בעיית ניידות, שבעלה באפריקה ולכן תוכל לעבוד רק חצי משרה. עוד נכתב במכתב שהמערערת הגיעה לראיון עם כפכפים ומכנסי ג'ינס, כאילו הגיעה לים ולא לראיון עבודה וכי היתה חסרת סבלנות.

6.לטענת המערערת, כשחזרה לשירות התעסוקה, עוד באותו יום, אמרה שהיא מוכנה ללכת לראיון בקיבוץ עינת אך נאמר לה שכבר סרבה ולא תוכל לחזור בה ולכן נרשם לה סירוב.