על"ח 52834-01-13.10 נובמבר 2014

לפנינו ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, (להלן: "החוק") על החלטת ועדת הערר שליד שרות התעסוקה מיום 29.11.12 (להלן: "הועדה").

הוועדה דחתה את עררו של המערער וקבעה, כי המערער אשר הופנה לעבודה בחברת חבמל בע"מ, לתפקיד עובד כללי, לא היה מעוניין בעבודה זו בכלל והוא זה שגרם לאי קבלתו לעבודה, בסופו של יום.

תמצית טיעוני המערער: 

• בראיון העבודה נשאל המערער אם מעוניין הוא לעבוד, והוא השיב בחיוב, ולאחר מכן ניסה לקבל מידע מלא על תנאי עבודתו ועל שכרו, ואין בכך משום ניסיון להתחמק מקבלתו לעבודה.

• פרוטוקול ועדת הערר אינו משקף את כל מה שנאמר על ידו, ואת המציאות, היות וכל פעם שהתחיל לדבר, קטעו את דבריו ובלבלו אותו.

תמצית טיעוני המשיב :

• יש להותיר את החלטת ועדת הערר על כנה, מהנימוקים המפורטים בה. המערער רשם בכתב ידו בכתב הערר שהגיש, כי הוא זה שאמר למעסיק שהוא מעוניין לעבוד 8 שעות ולא להיות מנוצל ע"י בעל הבית. משכך, לא ניתן בשום אופן לראות באמירה זו אמירה "תמימה" אשר מטרתה אך לבדוק את תנאי שכרו.

• העלאת טענה שמשתמע ממנה כי המעסיק עשוי "לנצל" את העובד, זאת כאשר לא היו בתנאים שהציג המעסיק שום מרכיב של ניצול, יש בה כדי להעביר מסר למעסיק פוטנציאלי, כי עומד לפניו דורש עבודה אשר רואה בעבודה ניצול ולא זכות.

• אין ספק כי דורש עבודה נורמטיבי, אשר מחפש עבודה ברצינות, ולא נשען על כספי הבטחת הכנסה, לא היה מתנהג בצורה כזו בעת ראיון עבודה.