על"ח 49639-05-15

האם ועדת הערר לעיצומים כספיים פעלה במסגרת הסמכות הנתונה לה בדין בהחלטתה לדחות את בקשת המערערת להאריך לה את המועד להגיש ערר על החלטת הממונה?

זוהי השאלה בה עלי להכריע בתיק זה ואקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הן בכתב והן בע"פ, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, והכל מהטעמים המפורטים להלן.

העובדות הצריכות לעניין

1. בעקבות ביקורת שנערכה אצל המערערת במהלך חודש פברואר 2013 ע"י מפקח מאגף ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה (להלן – המפקח), נמצא כי היא הפרה לכאורה מספר הוראות חוק. בהתאם לכך, הוחלט לתת לה התראות מנהליות, בהתאם לאמור בסעיף 15 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (להלן – החוק).

2. הודעה על כך נשלחה למערערת ביום 10.10.2013 בצירוף ההתראות המנהליות בגין אותן הפרות לכאורה (נספח א' לתגובת המשיב) וביום 24.10.2013 היא הגישה בקשה לביטול ההתראות המנהליות שניתנו לה (נספח ב' לתגובה).

3. ביום 14.01.2015 שלח הממונה את החלטתו בנוגע לבקשה, במסגרתה דחה חלק מהטענות ואת חלקן האחר קיבל, באופן שמספר התראות בוטלו ואחרות נותרו על כנן (להלן – החלטת הממונה, נספח ג' לתגובה). אין חולק, כי החלטה זו התקבלה אצל המשיב ביום 27.01.15, וזאת כאמור באישור המסירה שצורף לתגובה כנספח ד'.

4. בהחלטה הנ"ל צוין כי המערערת רשאית להגיש ערר לועדת הערר לעיצומים כספיים בתוך 14 יום ממועד מסירת החלטת הממונה, היינו עד ליום 10.02.15 (להלן – המועד הקובע).

5. עוד אין חולק, כי ביום 03.03.15 המערערת שלחה למשיב באמצעות פקס, בקשה להארכת מועד להגשת הערר וכן את הערר עצמו. בבקשתה הנ"ל ציינה, כי שלחה את הערר באמצעות דואר רגיל ודואר רשום עוד ביום 19.01.15, אלא שלא צורפו אסמכתאות לכך (נספח ה' לתגובה).

    

   טענות הצדדים