על"ח 4146-07-15

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר של לשכת התעסוקה מיום 28.5.15 אשר דחתה את הערר שהגיש המערער בגין סירוב שנרשם לו ביום 30.4.15 (להלן – הוועדה).

2.העובדות הרלוונטיות לעניינינו – 

א.ביום 27.4.15 ועדה רפואית, לפניה עמד המערער, קבעה שלמערער "אסטמה בינונית/קשה המגבילה אותו בעבודה עם חשיפה לאבק, חומרים כימיים ודלקים".

ב.המערער הופנה, ביום 30.4.15, לעבודה במשרה חלקית כסופר מלאי של חברת "אינפרסיסטם בע"מ".

ג.על גבי טופס ההפניה רשם המעסיק כי המעררע אינו מתאים משטוען לבעיות אסטמה.

ד.בערר שהוגש ביום 6.5.15 כתב המערער – "...אני לא סירבתי בראיון עבודה. אני רק ידעתי את המראיינת במצבי ובמה זה כרוך, כמו טיפול רפואי שצריך להתלוות איתי למקרה שיהיה לי התקף. והיתה בעיה עם חשבון בנק. כרגע אין לי חשבון וזה מה שגרם לרעיון (כך במקור – א.ס.) להפסיק".

ה.הוועדה קבעה –

"העורר קיבל הפניה לעבודה מתאימה בספירת מלאי בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית שקבעה מגבלה רפואית של אי חשיפה לאבק. העורר כתב בערר כי אמר למעסיקה כי יש אפשרות להתקפי אסטמה ומעבר לכך יש לו בעיה עם חשבון בנק. הוועדה התרשמה כי העורר הכשיל את עצמו בריאיון ובכך לא עמד בחובת הזמינות".

3.טענות המערער בתמצית – 

א.למערער לא היה חשבון בנק עקב חובות של שנים.

ב.בראיון העבודה נדרש המערער למסור מספר חשבון בנק לצורך הפקדת משכורת ומשהשיב שאין לו חשבון בנק – הראיון נמשך.

ג.כאשר נשאל המערער על מצב בריאותו, השיב שיש לו אסטמה וזו הסיבה שנשלח לעבודה כגון זו.

ד.לאור תשובתו בדבר מצבו הרפואי, נאמר לו שאין הוא מתאים לעבודה.

ה.המערער לא סירב לעבודה.