על"ח 4052-06-1217

1.הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) בהחלטה מיום 27.12.11, קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 94% החל מיום 1.12.11.

2.הערעור הוגש ביום 6.7.12, למעלה מחצי שנה לאחר התכנסות החלטת הוועדה, המדינה ביקשה לסלק את התביעה על הסף מחמת שיהוי. הצדדים ביקשו להמתין לתוצאות הכרעה בע"ע 1028-10-12 ערעור על פסק דיני בתיק אחר בו קבעתי שיש לדחות ערעורים שהוגשו בשיהוי.

3.ביום 30.6.14 ניתן פס"ד בע"ע 1028-10-12 בו נתן בית הדין הארצי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה:

"א.        כל עוד לא הודיעה המדינה לצדדים המתדיינים בפני הוועדות הרפואיות מפורשות על פרק הזמן העומד לרשותם להגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה על החלטת הוועדה, אין לטעון לאיחור בהגשת ערעור. זאת, כל עוד הערעור הוגש שלא תוך שיהוי משמעותי. קיומו של שיהוי כאמור ייבדק באופן פרטני, כל מקרה לנסיבותיו. ככל שימצא כי ערעור הוגש תוך שיהוי משמעותי, ניתן לדחות את הערעור על הסף בגין השיהוי.

ב.         בהתייחס לנסיבות הערעורים דנן, משבית הדין האזורי לא בחן כל מקרה פרטני לגופו (לעניין השיהוי) ומשלא הועלו טענות פרטניות המבססות שיהוי, אין לדחות על הסף את הערעורים. ערעורים אלה ידונו לגופם על ידי בית הדין האזורי."

4.ביום 14.7.14 קבעתי שהדיון בתיק יהיה על דרך של סיכומים בכתב, המדינה תגיש סיכומיה כתשובה לנימוקי הערעור עד ליום 15.8.14 והמערער יהיה רשאי להגיש סיכומי תשובה עד ליום 1.9.14.

5.המערער טען כי הוועדה כלל לא קבעה לו דרגת נכות בגין הפגימות בתחום העיניים (עין שמאל), אלרגיה, סחרחורות. כן טוען המערער כי היה על הוועדה לקבוע את דרגת הנכות ממועד מוקדם יותר בגין הפגימות הבאות: אין אונות, ורידים, פסיכיאטריה, דום נשימה בשינה ולכן מבקש המערער להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

6.ב"כ המדינה טען שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לטענתו המערער לא פירט מהם המסמכים אותם הגיש לוועדה. לגבי טענת המערער להפרדות רשתית בעין שמאל, טען ב"כ המדינה שהוועדה דנה בטענה זו וקבעה כי דרגת נכותו בגין פגימה זו הינה 0% לפי סעיף 68(ב). לגבי האלרגיה לטענת ב"כ המדינה המערער כלל לא בקש נכות בגין פגימה זו. המערער לא כלל פגימה זו בבקשתו לקביעת אחוזי נכות לצרכי מס הכנסה שהוגשה ביום 21.3.11. לגבי הסחרחורות- טוען ב"כ המדינה כי הועדה רפואית מהדרג הראשון לא מצאה כי יש למערער נכות נוירולוגית בגין תלונותיו לרבות בגין הסחרחורת הנטענת. המערער נבדק ביום 27.9.11 על ידי מומחה בתחום א.א.ג והתלונן בפניו על סחרחורת. הוועדה בקשה כי המערער יבצע בדיקת ENG. הוועדה מיום 27.12.11 לא מצאה כי יש למערער נכות בתחום זה.

באשר למועד תחולת הנכות, טען ב"כ המדינה-

לגבי אין אונות- המערער לא נימק את ערעורו ולא טען בפני הוועדה לגבי פגימה זו . לגבי הורידים- גם בעניין זה המערער לא פירט באלו מסמכים מדובר ולא הצביע על מועד בו לטענתו החלה הפגימה הנטענת של הורידים.

לגבי הנכות הפסיכיאטרית- לטענת ב"כ המדינה המערער לא הוכיח את טענתו לגבי מועד תחולת הנכות. הוועדה לא קיבלה את הנטען בחוות הדעת של ד"ר וינוקור מיום 5.2.11 לגבי גובה דרגת הנכות. ד"ר וינוקור סבורה כי מצבו הנפשי של המערער השתנה כאשר לא קיבל קידום 5 שנים לפני מועד כתיבת הדעת, דהיינו בשנת 2006. מהנספח לפרוטוקול הוועדה הרפואית עולה כי הנכות הנפשית הינה מינואר 2006, כך שטענת המערער בעניין זה לא מובנת. ענין דום הנשימה בשינה, לטענת ב"כ המדינה - תחולת הנכות נקבעה החל משנת 2000 כפי שטען המערער.