על"ח 39482-10-14 אלון יעקב - הובלות בע"מ נ' הלפר

1.בהליך זה, הגישה המבקשת ערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 (להלן: "החוק"), אשר חייבה אותה לשלם למשיב פיצוי בסך של 9,400 ₪.

2.ביום 12.1.15 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה כאמור. המבקשת טענה בבקשתה כי תלוי ועומד ערעור על ההחלטה של ועדת התעסוקה וכי התיק נקבע לגישור. כן נטען כי מדובר בנסיבות מיוחדות, אשר פורטו בהודעת הערעור וכי סיכויי הערעור גבוהים.

3.ביום 15.1.15 הגיש המשיב את תגובתו למבוקש. לטענתו, דין הבקשה להדחות מאחר שלא צורף לה תצהיר. עוד טען המשיב, כי אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצוע סעד כספי וכי אין עסקינן במקרה יוצא דופן, שכן הבקשה סתמית ונעדרת נימוקים של ממש.

4.בהחלטת בית הדין מיום 15.1.15 נקבע כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בתגובה לה אשר הוגשה היום, ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, לרבות העובדה כי התיק קבוע ליום 22.2.15 היינו בעוד כחודש ימים בלבד, ולנוכח השאלות השונות המתעוררות בהליך ומכח סמכותי לפי סע' 28(ג) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט-1949, הנני מורה על עיכוב ביצוע החלטת ועדת התעסוקה מושא הליך זה, עד למתן החלטה אחרת.

בסיום הישיבה שתתקיים ביום 22.2.15, יבחן בית הדין בשנית, עמדתו בעניין".

5.ביום 22.2.15 התקיים דיון בהליך, במסגרתו הועלתה הצעה מטעם בית הדין להסדר כולל, הן בערעור שהגישה המבקשת בהליך שמספרו לעיל והן בתביעתו של המשיב כנגד המבקשת, המתבררת בהליך נפרד בפני רשמת בית הדין. לצדדים ניתנה שהות בת 3 ימים על מנת לשקול את הצעת בית הדין, כאשר נקבע כי בתוך פרק הזמן האמור, תינתן החלטת בית הדין הנוגעת להמשך עיכוב ביצוע החלטת ועדת התעסוקה, זאת בהתאם להתפתחות ההליך ושיקול דעת בית הדין.

6.כפי העולה מהודעות הצדדים אשר הוגשו לתיק לאחר קיומה של הישיבה כאמור, לא עלה בידם להגיע להבנות בהתאם להצעת בית הדין וגם לא לכל הבנה אחרת. פירושו של דבר, כי יהיה צורך בהכרעה בערעור, לאחר בחינת טיעוני הצדדים. במצב דברים זה, אין מנוס ממתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, שכן כאמור לעיל, ההחלטה הראשונית שניתנה היתה ארעית בלבד.