על"ח 37017-06-15 ס.מ.א. נ' שירות התעסוקה

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר מיום 11.6.2015 על פי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט – 1959, אשר דחתה את בקשת המערערת לבטל את הסירוב שנרשם לה בגין הפניה לעבודה מיום 27.5.2015 (להלן – הוועדה).

2.השתלשלות העובדות הרלוונטיות לעניינינו – 

א. המערערת, בת 26, הופנתה, ביום 17.4.2014, לוועדה לבדיקת כושר ונמצאה כשירה לכל עבודה.

ב.ביום 27.5.2015 הופנתה המערערת לעבודה כמטפלת סיעודית בקשישים בחברת מט"ב.

ג. המערערת נמצאה מתאימה לעבודה ואף הביעה נכונות להשתלב בה.

ד. המערערת סירבה להעביר למעסיק חשבון בנק פעיל אליו יוכל להפקיד את משכורתה ועל כן נדחתה מועמדותה לעבודה בנימוק של חוסר התאמה.

ה. הערר שהגישה המערערת על ההחלטה לרשום לה סירוב נדחה בנימוק-

"...עסקינן במצב עדין שבו למערערת יש בעיות כלכליות אולם המעסיק לא אמור לפתור למערערת את בעיותיה הכלכליות/משפטיות ומצופה מהמערערת כי תעשה מאמץ להתחיל לעבוד ובד בבד תעשה מאמץ להסדיר את מצבה הכלכלי/משפטי, לפיכך מוקדם מן הראוי, עלה נושא היעדר חשבון הבנק וניתן היה לפתור את הבעיה הזו בהמשך הדרך לאחר תחילת העבודה. המשכורת לא הייתה "בורחת" לשום מקום ולכשהמערערת הייתה מסדירה את עניין חשבון הבנק שלה, ניתן היה לשלם לה את משכורתה כדבעי. לפיכך המערערת הקדימה והסיקה כי העבודה אינה מתאימה לה, קודם שנטמעה כעובדת מן המנין אצל המעסיק אליו הופנתה. בכך הכשילה למעשה את סיכויי קבלתה לעבודה. המעסיק ציין בטופס הקבלה לעבודה כי המערערת נמצאה מתאימה כך שהכשלת תחילת ההעסקה אצל המעסיקה, חלה מצידה של המערערת. בנסיבות דנן, המערערת לא הוכיחה כי הסירוב שנרשם לה בלתי מוצדק. הערעור נדחה".

ו. מכאן הערעור מושא פסק הדין.

3. טענות המערערת בתמצית – 

א.תחילה נתבקשה המערערת, על ידי מתאמת קבלת עובדים במט"ב, להביא אישור רפואי על מצבה הבריאותי שכן בתיקה רשום שהיא סובלת מבעיות גב.