על"ח 26422-06-16

1.לפניי ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 (להלן: "החוק"), על החלטת ועדת הערר שליד לשכת שירות התעסוקה בתל אביב, לדחות את ערר המערער כנגד ההחלטה לרשום לו "סירוב" עקב אי קבלתו לעבודה אליה הופנה. 

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות

2.המערער כבן 31 , סיים תואר אקדמאי במשפטים בהצלחה ובסיומו החל לעבוד כמתמחה במשרד עורכי דין. את ההתמחות סיים בתאריך 19.10.15, והיה עתיד להיבחן במבחני לשכת עורכי הדין ביום 2.5.16 (המערער עמד בהצלחה במבחנים וכיום הוא עורך דין).

3. המערער נרשם אצל המשיבה במדור אבטלה החל מיום 20.10.15. במעמד הרישום, כך לטענת המערער, הציג טפסים על סיום התמחותו וציין במפורש בפני פקידת המשיבה כי בכוונתו לגשת למבחני הלשכה בחודש מאי 2016.

4.במקביל לרישומו אצל המשיבה, חיפש המערער עבודה בכוחות עצמו וביום 9.11.15 החל לעבוד בחברת סאלטק וזאת עד ליום 6.1.16.

5.ביום 7.1.16 התייצב המערער בשנית אצל המשיבה וחתם עד ליום 3.3.16 מועד בו החל ללמוד בקורס הכנה לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

6.ביום 7.1.16 הופנה המערער לראיון עבודה בחברת טלאול לתפקיד של נציג שירות לקוחות (להלן: "החברה").

7.באותו היום שוחח המערער טלפונית עם נציגת החברה בשם שירה, אשר אחראית על קליטת עובדים חדשים. במסגרת שיחה זו מסר התובע כי הוא עתיד להיבחן במבחני הלשכה בחודש מאי 2016. בתגובה ציינה שירה שהמשרה אליה יועד המערער היא לטווח ארוך ודורשת תקופת הכשרה ולכן אינה רלוונטית לגביו.

על גבי טופס ההפניה צוין כי המערער "אינו מתאים" לעבודה.

8.ביום 28.1.16 התייצב המערער אצל המשיבה, סיפר לה אודות שיחת הריאיון ועל כך נרשם לו "סירוב" .