על"ח 13631-10-14

1.לפניי ערעור על החלטת ועדת הערר שליד שירות התעסוקה מיום 27.8.2014 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי הוא אינו זכאי לקצבת הבטחת הכנסה בגין חודש מרץ 2014.

העובדות

2.המערער, בן 60 שנה, רשום במדור הבטחת הכנסה החל מיום 3.7.2012. המערער נדרש להתייצב בשירות התעסוקה פעם בחודש לצורך קבלת גמלת הבטחת הכנסה.

3.המערער טען בפני וועדת הערר (להלן: הוועדה) כי בחודש פברואר 2014 התייצב בלשכת התעסוקה ומתאמת ההשמה אמרה לו שהוא צריך להתייצב בשבוע הראשון בכל חודש. לטענתו, בשבוע הראשון של חודש מרץ 2014 לא חש בטוב ולכן לא התייצב בלשכת התעסוקה.

המערער נשאל מדוע לא הגיע ללשכת התעסוקה לאחר שהחלים או התקשר לברר מה עליו לעשות והשיב כי הגיע בחודש אפריל 2014 אמרו לו שעליו להגיש ערר. המערער הציג בפני הוועדה אישור מחלה שהונפק רק ביום 30.4.2014 ולפיו היה חולה מהתאריך 2.3.2014 ועד לתאריך 6.3.2014.

הוועדה דחתה את הערר מהנימוקים הבאים:

"א.העורר לאור גילו (60) מחויב להתייצב רק אחת לחודש. לצרכי ויסות העבודה בלשכה, העורר נתבקש להגיע בשבוע הראשון של כל חודש.

ב.על פי עדות העורר הוא היה חולה בתחילת החודש, מיום 2/3/2014-6/3/2014 ולכן לא התייצב.

ג.מנגד העידה חן מטעם המשיבה כי נאמר לדו"ע כי ככל שלא מתאפשר לו להתייצב במועד שנתבקש, שיגיע במועד אחר במהלך אותו חודש.

ד.העורר לא התייצב לאחר שהחלים ואף לא טרח להתקשר או להגיע ללשכה ולברר כיצד עליו לנהוג במקרה זה. העורר עשה דין לעצמו ולא התייצב באותו חודש.

ה.לאור התנהלות העורר, יש לדחות את הערר".

טענות הצדדים

4.המערער טען בכתב הערעור כי ביום שחתם בלשכת התעסוקה אמרה לו אחת ממתאמות ההשמה שמאותו היום יגיע ללשכת התעסוקה רק בשבוע הראשון של החודש. לטענתו, בחודש שלאחר מכן (חודש מרץ 2014) חלה בשבוע הראשון ולכן לא התייצב באותו חודש. המערער הוסיף וטען שהוטעה על ידי מתאמת ההשמה מכיוון שהתברר לו שהוא היה יכול להתייצב ביום אחר באותו החודש.