על השתק פלוגתא, השתק שיפוטי והוצאות משפט.

"כלל גדול בידינו, שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתירה; נשמה זו תימצא למערכת המשפט בדמותן ובצלמן של נורמות ערכיות שונות, שיסודן בעקרון העל של עשיית הישר והטוב, ועקרון תום הלב הוא אחד החשובים והמיוחדים שבנורמות ערכיות אלו..." (ע"א 391/80 לסרסון ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ;מתוך דברי  המשנה לנשיא כב' הש' מנחם אלון ז"ל אשר נלקח לבית עולמו בימים אלו)

התובע עותר למתן סעד הצהרתי על פיו יקבע כי לאחותו, הנתבעת 1, אין כל זכויות במשק מס' *** במושב *** (להלן : המשקו/או הנחלה) וכן כי לא ניתן לפצל מתוך המשק חלקת מגורים עבור הנתבעת 1 ע"פ כללי והוראות מינהל מקרקעי ישראל.

עתירתו זו של התובע באה אחר שבית המשפט כבר קבע בתובענות קודמות אשר עסקו בענינו של המשק, כי לנתבעת 1 זכויות בבית המגורים הבנוי  על המשק ובחלקת קרקע בת חצי דונם הצמודה לו וכי על התובע לפעול לפיצולם של הבית וחלקת הקרקע מהמשק. על אף שכך מבקש התובע לטעון, מטעמים שונים שיפורטו להלן, כי אין בקביעותיו השונות של ביהמ"ש בכדי להקנות לנתבעת זכויות במשק מכל סוג שהוא. 

נביא ראשית דבר את עיקרי העובדות הנצרכות לנדון -

1.         התובע והנתבעת 1 (להלן - הנתבעת) הינם אחים, ילדיהם של י. א.  ז"ל ובעלה י. יבדל"א (להלן - מר א. ). 

הנתבע 2 (להלן - מינהל מקרקעי ישראל) מנהל את המקרקעין שבבעלות הקרן הקיימת לישראל (להלן- הקרן), לרבות המקרקעין נשוא הנדון, ע"פ חוק.

2.         זכויות החכירה במשק היו שייכות להוריה המנוחים של הגב' י. א.  ז"ל, ה"ה מ. וא. ז. ז"ל (להלן - המנוחיםאו המנוחה או המנוחלפי הענין), ע"פ הסכם חכירה שנערך בינם לבין הקרן הקיימת לישראל ביום 25.3.56.

3.         בין התובע לאביו, מר א. , התגלעו מחלוקות שונות הנוגעות לזכויות במשק. נאמר על דרך הקיצור כי בה בשעה שהתובע טען כי הזכויות הועברו אליו ע"י סבתו המנוחה, הגב' א. ז. ז"ל, בין אם בדרך של  מתנה בחיים ובין אם בדרך של צוואה, טען מר א.  כנגדו כי  הזכויות במשק הועברו דווקא לידיו ע"פ הסכמי מתנה וצוואות הדדיות אשר נערכו ע"י המנוחים ואשר קדמו למתנה שניתנה לכאורה לתובע.

המחלוקות הנזכרות התבררו לפני המותב דהכא במסגרת התובענות בתיקים הבאים - ת"ע 3350/06, ת"ע 3351/06, ת"ע 3352/05, ת"ע 3353/05, ת"ע 3355/06, ת"ע 3357/06 ות"ע 3420/06 (להלן - התובענות הנזכרות).

4.         לצורך בירורן של התובענות הנזכרות ומכיוון שהיה בהן להשפיע אף על זכויותיה של הנתבעת במשק, צורפה אף הנתבעת כצד לחלק מהן.

5.         בנדון לא נביא את הקורא בסבך הפרטים, העובדות והנסיבות נשוא התובענות הנזכרות, יחד עם זאת נציין את הפרטים הבאים החשובים לצורך הכרעה בתובענה המונחת לפנינו-

המנוחה, סבתם של הצדדים, הייתה צד לחלק מן התובענות הנזכרות ובית המשפט אף הספיק לשמוע עדותה מכלי ראשון בסוגיות הנוגעות למשק ולרצונה באשר להעברת הזכויות בו, קודם שהלכה לבית עולמה ביום 1.2.08.

התובע דכאן טען במסגרתן של התובענות הנזכרות כי המנוחה העבירה לידיו את המשק במתנה וללא תמורה עוד בחייה וכי עיסקת המתנה דווחה לרשויות המס כנדרש זאת אחר שסבתו המנוחה נתנה בידיו ביום 27.1.06 יפוי כח בלתי חוזר להעביר לידיו את זכויותיה במשק .

בסמוך לכך ביום 4.6.06, עובר ובסמוך לתחילתן של ההליכים בתובענות הנזכרות, ערכה המנוחה צוואה בה העניקה את זכויותיה במשק לתובע וכן ציוותה לנתבעת את ביתה שעל המשק וכן חלקה בת חצי דונם הצמודה לו (להלן- הבית וחלקת הקרקע). המנוחה הטילה בצוואתה על התובע לדאוג לפיצול  הבית וחלקת הקרקע מן המשק ולשאת בעלויות הפיצול.

6.         בשל חשיבותם של הדברים לצורך העניין דנן, נביא הדברים מתוך צוואת המנוחה בלשונן-

"3. הנני מצווה את כל נכסי המקרקעין שלי, קימים ו/או אשר יוקנו לי, היינו המשק, בכפוף לאמור בסע' 4 להלן, שהנני בעלת הזכויות בהם או שהנני בעלת זכות להיות בעלת זכויות בהם, בשלמותם לנכדי - א. ז....

אני מציינת כי העברתי ללא תמורה במתנה לנכדי את כל זכויותי במשק. אך למניעת כל ספק ספיקא, בקשר לזכויותיו של א. הנני גם מצווה לו את כל ומלוא זכויותי במשק...

4. הנני מצווה לנכדתי ה. כ. ...חלקת קרקע בשטח של חצי דונם, אשר תכלול את בית מגוריי הנוכחי בחלקה א' במושב, שתפוצל מתוך מקרקעי המשק בחלקה א', וזאת בהתאם לכללים ולתנאים שיהיו נהוגים במינהל מקרקעי ישראל באותו מועד. בעלויות הכ. ות שיידרשו על ידי מינהל מקרקעי ישראל ו/או גורמים אחרים והכרוכות בפיצול חלקה א' באופן שה. תקבל חצי דונם הכולל את בית מגוריי, שירשם על שמה או שיוקצה לה, בתנאים שייקבעו על ידי המינהל ובכל ההוצאות הכרוכות בכך ישא נכדי א. לבדו.

ממועד פטירתי יהיה נכדי א. נאמן על זכויותיה של נכדתי ה. לגבי מחצית הדונם, הכוללים את בית המגורים שלי, ואשר ציוויתי לה בצוואתי זו.