על הרשות לשנס מותניה ולפעול להסדרת תכנית בניה ריאלית במתחם "פרדס דכה"

1. פתח דבר

•           הנאשם הורשע בהכרעת דין מפורטת ומנומקת אשר ניתנה על ידי כב' השופט גיא היימן בעבירה של בניה ללא היתר בניגוד להוראת סעיף 204(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965  -  הכול כמפורט בסעיף 16 להכרעת הדין.

•           כתב האישום ייחס לנאשם בניית מבנה בשטח של 86 מ"ר וכן גדר מפחים באורך של 5 מ' ובאורך של 17 מ'.

•           להשלמת התמונה ייאמר כי לצד הרשעת הנאשם זוכתה רעייתו מהמיוחס לה בכתב האישום.         

•           הבניה האסורה נעשתה במתחם הידוע כ"פרדס דכה" ואשר מצא דרכו לערכאות עד אשר ניתן בעניינו פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"פ 2885/08, הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב-יפו נ' מוסא דכה . בפסק דין זה פסק דין מתח בית המשפט העליון, כבר בשנת 2009, ביקורת על "מצב של עצלתיים" בביצוען של תכניות, ולצד זאת הבהיר כי אין להתמודד ב"רעה חולה" של עיכוב בביתוע תכניות בניה בדרך של בניה ללא היתר שהוגדרה כ"רעה חולה לא פחות".

2. ההסדר אליו הגיעו הצדדים ועתירת הנאשם לעיכוב צו ההריסה ולפריסת הקנס לתשלומים

•           הצדדים הגיעו להסדר לפיו הבניה האסורה תהרס וכן יושת על הנאשם קנס בסך של 80,000 ₪. עם זאת טענו הצדדים למועד כניסת צו ההריסה לתוקף וכן למספר התשלומים בהם ישולם הקנס.

•           עמדת המאשימה:

-           ביחס לקנס -     המאשימה הבהירה כי היא מסכימה לפריסת הקנס ל – 20 (עשרים) תשלומים בשל מצבו הכלכלי והאישי של הנאשם. עוד ציינה המאשימה כי אין להגדיל מספר התשלומים וזאת לאור ההלכה לפיה קנס הוא בבחינת עונש ולא בבחינת היתר חופשי לתשלומים נוחים.