על הממשלה לפעול למימוש החוק המאפשר קבורה אזרחית תוך 6 חודשים

השופט א' א' לוי:

1.        חמש עתירות יידונו בפסק-דין זה, ובבסיסן עומדת הדרישה לאפשר לאנשים להיקבר בקבורה אזרחית, דרישה שבשנת 1996 הוכרה בדין עת חוקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו-1996.

           בחודש ינואר 2001 החליטה הממשלה לממן את "המשך פיתוח בתי העלמין לקבורה אזרחית חלופית ברחבי הארץ בהתאם לצרכים ולתקציב שיוגדרו על-ידי השר לענייני דתות ושר האוצר" (בלשון המקור). בעקבות כך פנתה עמותת "מנוחה נכונה - באר שבע והסביבה" (להלן: "עמותת באר-שבע"), היא העותרת בבג"ץ 1280/02, למנכ"ל משרד הדתות, בבקשה לזרז את ביצוע ההחלטה, ומשסברה כי הטיפול משתהה היא הגישה, בחודש פברואר 2002, את עתירתה לבית-משפט זה, ובמרכזה ניצבת הדרישה לחייב את המשיבים להעביר לידיה תקציב לפיתוח בית העלמין לקבורה חלופית שבהנהלתה.

           בתגובתם לעתירה הודיעו המשיבים, בחודש מרץ 2002, כי הם אינם חולקים על חובתם להעביר לעותרת תקציב לפיתוח בית העלמין, אולם להשקפתם היתה העתירה מוקדמת הואיל וטרם נקבעו הקריטריונים לחלוקת התקציב לפיתוח בתי העלמין לשנת 2002.

2.        בעוד עתירתה של עמותת באר-שבע תלויה ועומדת, הגישה עמותת "מנוחה נכונה חיפה והצפון" (להלן: "עמותת חיפה"), את העתירה בבג"ץ 6542/02 בגדרה ביקשה לחייב את המשיבים להעביר לה סכום של 6.5 מיליון ש"ח מתוך תקציב 2002, למימון הוצאות הקמתו או פיתוחו של בית עלמין אזרחי בתל-רגב. לחלופין, ביקשה עותרת זו לחייב את המשיבים לפרסם קריטריונים שוויוניים והוגנים להקצאת התקציב המבוקש.

3.        ביום ב' בשבט תשס"ג (5.1.03) ניתן על-ידי בית-משפט זה צו על-תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יועברו התקציבים לעמותות באר-שבע וחיפה, וכן מדוע לא יפורסמו קריטריונים שווים והוגנים לחלוקת התקציב שנועד לסייע בהקמה או באחזקה של בתי העלמין בכלל, ובתי עלמין אזרחיים, בפרט.

           בתשובתם חזרו המשיבים והודיעו כי אין הם חולקים על חובתם להקצות תקציב לפיתוח ראשוני של בתי עלמין לקבורה אזרחית חלופית, ברם לכך יש להקדים ולקבוע מבחני תמיכה, ואלה נמצאו אז במה שהוגדר כ"שלבי  גיבוש סופיים".

           בחודש מאי 2003 הודיעו המשיבים כי עלה בידם לגבש את מבחני התמיכה האמורים, ואף פורסמה בעיתונים הזמנה לציבור להעיר את הערותיו. תהליך זה הסתיים בחודש מנחם-אב תשס"ג (אוגוסט 2003), כאשר ראש הממשלה ושר הדתות חתמו על מבחני התמיכה, ואלה הם עיקריהם (ראו ילקוט הפרסומים 5218, כ"ט באב תשס"ג, 26.8.03, עמ' 3890).

           א)  בקשה למתן תמיכה רשאי להגיש רק מוסד ציבורי העוסק בקבורה אזרחית חלופית.

           ב)  למוסד הציבורי רישיון קבורה בתוקף.

           ג)  המוסד הציבורי מחזיק ברישיון תאגיד קבורה תקף - 5 שנים או פחות.

           ד)  למוסד הציבורי קרקע בבעלותו או מוחכרת לו בחכירה לדורות שייעודה קבורת נפטרים.

           ה)  המוסד הציבורי מדווח למוסד לביטוח לאומי על גביית כספים בקשר לקבורה.

           ו)  המוסד הציבורי מבצע רישום של מכירת נחלות קבר בחיים באמצעות מערכת ממוחשבת המאפשרת מעקב ובקרה.

           ז)  כל הכספים המתקבלים ממכירת חלקות קבר בחיים, משמשים אך ורק לפיתוח בית העלמין, ומתנהלים בחשבון בנק נפרד מחשבון הבנק בו מתנהלים כספי הפעילות השוטפת של המוסד.

           ח)  תחום בית העלמין האזרחי החלופי מרוחק ברדיוס של 20 ק"מ מישובים שמספר תושביהם הכולל 50,000 תושבים לפחות ושאינם נכללים ברדיוס מקביל של בית עלמין אזרחי אחר.

           ט)  המוסד הציבורי דיווח למשרד לענייני דתות על הכנסותיו.

4.        בשנת 2003 הגישה עמותת חיפה עתירה נוספת (בג"ץ 11293/03), ובה היא ביקשה לקבל תמיכה עבור פעילותה באותה שנה.

           בתשובה לעתירה זו הודיעו המשיבים, כי הואיל ותקציב 2002 לבתי עלמין לקבורה אזרחית חלופית טרם חולק, הוא יועבר לשנת 2003 ובמקביל פורסמה הזמנה לציבור להגיש בקשות לקבלת תמיכה. אולם, דרך הייסורים של העמותות השונות לקבלת התמיכה המיוחלת היתה רחוקה מסיום, הואיל ובחודש ינואר 2004 הועברו סמכויותיו של משרד הדתות למשרד ראש הממשלה, ודבר זה חייב את הקמתה של ועדת תמיכות חדשה, והעברת תקציב התמיכות מהמשרד האחד למשרד האחר.