עכאשה ואח' נ' חמאדה ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעות כספיות הדדיות, אשר מקורן ביחסי שכירות.

ואלה טענות התובע :

במהלך שנת 2011, השכיר התובע לנתבעות מבנה מסחרי בדבוריה לשם ניהול חנות בגדים.

במהלך חודש 3/11, פונה המבנה והושב לחזקת התובע.

לטענת התובע, עם הפינוי הסבו הנתבעות נזק למבנה ולא דאגו לתקנו.

התובע פנה לקבלן לשם קבלת הצעת מחיר, והתברר כי עלות הנזקים מסתכמת לסך כולל של 25,876.26 ₪. כן נותר חוב בסך של 1,000 ₪ בגין דמי שכירות וחוב בסך של 82 ₪ בגין שימוש בחשמל.

בסך הכל העמיד התובע תביעתו על סך של 27,000 ₪.

לתביעתו צירף התובע התראה ששלח לנתבעות, את הצעת המחיר מהקבלן, תמונות הנזק למושכר, חשבון חשמל ואישור על הגשת תלונה בדבר גרימת היזק לרכוש במזיד.

ואלה טענות הנתבעות:

במהלך שנת 2010, שכרו הנתבעות מהתובע מבנה מסחרי בשטח של 50 מ"ר בדבוריה, לצורך ניהול חנות בגדים. דמי השכירות נקבעו על סך של 1,800 ₪ לחודש. הנתבעות קיימו אחר תנאי ההסכם ושילמו את התשלומים במועדם וללא כל איחור, אך מעולם לא קיבלו לידן חשבונית או קבלה.

בחודש 7/10, בניגוד לאמור בהסכם וללא הודעה מוקדמת, החל התובע מבצע עבודות שיפוצים, לרבות בניית אבן בחזית הבניין. השיפוץ כלל הרכבת פיגומים בחזית החנות, הורדת שלט החנות וחסימת הכניסה אליה.

בין היתר, ביצע התובע עבודות הריסה למדרגות המובילות לחנות ובכך מנע גישה אליה. עניין זה הסב לנתבעות הפסדים.

הנתבעות פנו לתובע להסרת הפיגומים והציוד מהכניסה לחנות וכן להסדרת הכניסה, אך העניין לא הוסדר.

במועד מאוחר יותר, פנה התובע לנתבעות וביקש להעלות את דמי השכירות, אף זאת ללא הודעה מראש ובטרם שחלפה תקופת השכירות. כאשר הסבירו לו הנתבעות, כי התקופה טרם הסתיימה וכי אין באפשרותן לפנות את המושכר בין לילה, החל לאיים עליהן בהגשת תביעה משפטית, ובסופו של יום נאלצו הנתבעות להתפנות.

לטענת הנתבעות, אין לקבל את הצעת המחיר אשר צורפה לתביעה, שכן מדובר בהצעה מוגזמת ומופרזת אשר הוכנה אך ורק לצורך התביעה.

לכתב הגנתן צירפו הנתבעות תמונות מעבודות השיפוצים, מכתב התראה אודות נזקים שנגרמו להן וכן מכתב דרישה לקבלת חשבוניות בגין השכירות.

עוד צירפו הנתבעות אישור מרו"ח מר קנוואת ראסם, המעיד על ירידה דרסטית בהכנסות העסק לתקופת השיפוצים.

הנתבעות הגישו כתב תביעה שכנגד, במסגרתו חזרו על הטענות ועתרו לפסוק להן פיצוי בסך של 25,000 ₪.

בכתב ההגנה לתביעה שכנגד חלק התובע על דמי השכירות הנטענים וכן על משך השיפוצים הנטען. לדבריו, החלו השיפוצים בחודש ספטמבר ולא בחודש יולי, ונמשכו כ-10 ימים, והעבודות בחזית נמשכו לכל היותר 5 ימים.