עירית תל-אביב-יפו נ' מרכז חב"ד ללימודי היהדות תל אביב ואח'

בפניי תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין שני נכסים בעיר תל-אביב אשר הוחזקו על ידי הנתבעות 1 ו-4. הנתבעים 2 ו-3 נתבעים בגין אחריותם האישית לחובות הנטענים. נתבעים אלו כופרים באחריותם לחוב ומדגישים, כי מדובר בחוב שנוצר עקב שינוי בסיווג הנכסים לתקופה קצרה.

זהות הצדדים ורקע כללי:

התובעת הינה עיריית תל-אביב יפו, אשר בתחום שיפוטה מצויים הנכסים בגינן לא שולמה ארנונה, לטענת התובעת (להלן: "התובעת" או "העירייה").

הנתבעת 1, מרכז חב"ד, הייתה עמותה שעסקה בלימוד תורה ואשר נרשמה כמי שמחזיקה שני נכסים המצויים בשטחה המוניציפאלי של התובעת, כפי שיפורט בהמשך (להלן: "הנתבעת 1" או "מרכז חב"ד" או "העמותה").

הנתבע 2 היה מי ששימש רב ומורה בנתבעת 1 ובנתבעת 4 והינו נציגה של חב"ד ברמת-אביב והוא פעל להקמת הנתבעות 1 ו-4, ולטענת התובעת חלה עליו אחריות אישית (להלן: "הנתבע 2" או "הרב גינזבורג").

הנתבע 3 הינו רב ומי שכיהן כחבר ועד בנתבעת 1 ונמנה על מייסדי הנתבעת 4, ולטענת התובעת חלה עליו אחריות אישית (להלן: "הנתבע 3" או "הרב בן ציון") (הנתבעים 2 ו-3 יכונו ביחד: "הנתבעים").

הנתבעת 4 הייתה במועדים הרלבנטיים לתביעה חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שנרשמה כמי שמחזיקה שני נכסים המצויים בשטחה המוניציפאלי של התובעת, כמפורט להלן (להלן: "הנתבעת 4" או "פנימיות") (הנתבעות 1 ו-4 יכונו ביחד: "הנתבעות").