עירית תל-אביב-יפו נ' טליס

החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכים בתביעה לפינוי וסילוק ידה של המבקשת ממקרקעין הידועים כגוש 7107 חלקה 314 (להלן: "המקרקעין") מחמת הליך תלוי ועומד, וזאת עד למתן הכרעה בתיק 25124-12-11 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "ההליך התלוי ועומד").

לחילופין, הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה.

רקע:

המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נסובה סביב הסכם חכירה שנחתם עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת למשך 60 שנה (להלן: "הסכם החכירה").

המבקשת ובעלה המנוח היו מי שבאו בנעליהם של החתומים על הסכם החכירה. המבקשת בעצמה הייתה בעלת זכויות החכירה במקרקעין עד יום 31/08/10.

הסכם החכירה קובע, בין היתר, כדלקמן:

בתום תקופת החכירה יוחזרו המקרקעין לרשות המשיבה ויהיו קניינה המוחלט, מבלי שקיים צורך בתשלום כלשהו.

בתום תקופת החכירה תהיה לחוכר הזכות לחדש החכירה לתקופה נוספת של 49 שנים על בסיס הסכם חכירה שיהיה נהוג אז לגבי חכירות אדמות המשיבה וזאת בכפוף להגשת בקשה בכתב לא יאוחר מששה חודשים לפני תום תקופת החכירה.

דמי החכירה עבור תקופת החכירה הנוספת ייקבעו על ידי המשיבה וישולמו לה על ידי החוכר לתקופה של 7 שנים מראש.

ביום 18/02/10 פרסמה המשיבה "מדריך לחוכר" במסגרתו אוגדו נהלי חידוש הסכמי החכירה לתקופה של 49 שנים נוספות (להלן: "המדריך לחוכר"), תוך הארכת המועד להגשת בקשה להארכת תקופת החכירה כמפורט בהסכם עד ליום 29/07/10.

טוענת המשיבה כי המבקשת לא פעלה כאמור במדריך לחוכר, ובכלל זה לא שילמה למשיבה דמי חכירה כמפורט בו, ולפיכך כי תקופת החכירה לא הוארכה מעבר ליום 31/08/10.

בנסיבות הללו טוענת המשיבה כי המבקשת מחזיקה במקרקעין בניגוד לדין ומשכך הוגשה ביום 15/12/11 התביעה שבפניי לפינוי וסילוק ידה של המבקשת מהמקרקעין בצד תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים.

כאמור טרם הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת.

טיעוני הצדדים בבקשה:

טוענת המבקשת כי התביעה שבפניי עניינה בסכסוך שבין מאות חוכרים של נכסים שבבעלות המשיבה, אשר חכרו נכסיהם במסגרת הסכמי חכירה כדוגמת הסכם החכירה בתיק זה. עוד טוענת המבקשת כי דרישות המשיבה כתנאי להארכת הסכם החכירה, "אבסורדיות ובלתי מידתיות", כלשונה.

משכך הגישה המבקשת תובענה בהליך התלוי ועומד, במסגרתו עתרה כנגד דרישות אלו. לטענתה, במסגרת הכרעה בהליך זה המתנהל בבית המשפט המחוזי, ייקבעו זכויות הצדדים בהתאם להסכם החכירה תוך קביעת מאזן הנוחות בין הצדדים, וכי משכך יש לעכב ההליכים בתיק שבפניי.

עוד טוענת המבקשת כי היא מחזיקה במקרקעין כדין וכי הכרעה בתביעה שבפניי עלולה לגרום לה לעוול ולעיוות דין ואף להוליך למתן הכרעות סותרות בעניינים זהים ודומים.

מנגד טוענת המשיבה כי אין להחיל על המקרה הנדון את הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד" ולעכב ההליכים בתביעה שבפניי משום שהטענה להחלת הכלל כאמור נטענה בכלליות וכי לא הוכחה זהות בין עילת התביעה שבפניי לבין עילת התביעה בהליך התלוי ועומד.

עוד טוענת היא כי מטרת הבקשה שבפני לעיכוב הליכים הינה להאריך את תקופת החזקה של המבקשת במקרקעין ללא זכות שבדין ואף ללא תשלום דמי שימוש או דמי חכירה במקרקעי ציבור, בעוד שקיימת לה הזכות כי התביעה שהגישה תתברר כעת, מבלי להמתין לבירור ההליך בבית המשפט המחוזי הצפוי להתנהל משך שנים ארוכות.