עירית תל-אביב-יפו נ' בזק

החלטה

1. בפני בקשת התובעת למחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

התובענה בתיק זה הוגשה כנגד הנתבע ביוני 1999 וביום 8.2.00 ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

בקשה לבטול פסק דין זה הוגשה על ידי הנתבע רק ביום 21.3.12 ולאחר שהתיק בוער זה מכבר.

בעקבות דיון בבקשה ניתנה החלטה במסגרתה בוטל פסק הדין הן משום קיומה של עילת הגנה ראויה לבירור והן משום שהתובעת כשלה בסתירת טענתו של הנתבע כי לא ידע על קיומו של פסק הדין שניתן בתיק זה בהעדר הגנה, כל זאת למרות קיומו של תיק הוצאה לפועל לביצועו.

2. בעקבות בטול פסק הדין הוגשו תצהירי עדות ראשית ועדויות הצדדים נשמעו בישיבה אחת ביום 25.4.13.

בתום שמיעת הראיות הוצע לתובעת על ידי בית המשפט הצעה לסיום ההליך והוקצב לב"כ התובעת

מועד להגשת תשובתו ומועד חילופי להגשת סיכומיו.

רק לאחר המועד שנקבע להגשת סיכומי התובעת הגיש ב"כ התובעת הודעה לפיה הוא מקבל המלצת בית המשפט ומבקש למחוק התובענה ללא צו להוצאות.

3. ב"כ הנתבע התנגד לבקשה ובקש כי התביעה תידחה ויפסקו הוצאות לטובת הנתבע.

לטענתו הבקשה היא בגדר בקשה להפסקת תובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וכי יש לדחות הבקשה שכן יהא בכך כדי לפגוע ביתרון משמעותי שהשיג הנתבע בניהול ההליך בתובענה זו ואף שימוש לרעה בהליכי בית משפט.

ב"כ הנתבע הצביע על כישלונות בעדותו של עד התביעה שהעיד, בין השאר, בנושאים שלא היו בתחום ידיעתו האישית ואי הגשת מסמכים ועדויות שלדעתו היה מקום להגישם על מנת לעמוד בנטל ההוכחה הרובץ על התובעת.

4. ב"כ התובעת טען מנגד מדובר בהסכמה להמלצת בית המשפט למחוק את התביעה ללא צו להוצאות ולאחר שהתובעת שקלה בעניין – החליטה להיעתר להצעה למרות שאין מחלוקת לטענת ב"כ התובעת כי הנתבע פעל שלא כדין עת חילק את הנכס ל 30 יחידות דיור וגבה מהדיירים את תשלומי המים אותם סיפקה התובעת.

לטענת התובעת חלפו כ- 15 שנה מאז האירועים נשוא התביעה ובעלי התפקידים שטיפלו בהליכים התחלפו וממילא חב הנתבע לתובעת בנוסף לתביעה זו סכום העולה על חצי מיליון ₪ שאין היא מצליחה לגבותו ממנו.

כמו כן טען ב"כ התובעת כי אין משמעות לשאלה האם יש למחוק התביעה או לדחותה שכן ממילא מדובר בחוב שהתיישן לצורך הגשת תביעה חדשה.

5. דיון והכרעה:

צודק ב"כ הנתבע בטענתו כי ההליך הננקט על ידי התובעת הוא הליך על פי תקנה 154 לתקנות וב"כ התובעת בתשובתו לא הכחיש זאת.

ב"כ התובעת לא התמודד בתשובתו עם טענת ב"כ הנתבע לפיו יש לדחות הבקשה להפסקת התובענה משום שהנתבע כבר השיג יתרון בניהול ההליך ואשר יחסר לו אם תוגש תביעה חדשה.

טענה זו אכן מאפשרת לבית המשפט לדחות בקשה להפסקת תובענה.

ראו ע"א 579/90 מ. רוזין ואח' נ' בן נון, פ"ד מו (3) 738 ורע"א 3876/09 חביב ח'שיבון נ' מרואן ח'שיבון מיום 25.8.09.