עירית תל-אביב-יפו נ' אלקובי

החלטה

לפני בקשת רשות להגן שהגישה המבקשת, כנגד תביעה לסילוק יד ממקרקעין, שהוגשה ע"י המשיבה.

המבקשת נחקרה בקצרה על תצהירה והחלטתי זו ניתנת לאחר חקירת המבקשת וסיכומי ב"כ הצדדים בקצרה.

לטענת המשיבה, המבקשת פלשה למקרקעין הידועים כחלקה 42 בגוש 6138, בתל אביב ומחזיקה בניגוד לדין וללא הסכמת המשיבה בשטח של כ-100 מ' מתוך המקרקעין, במבנים המצויים על שטח זה.

לטענת המשיבה, המקרקעין מיועדים לצורך שימוש לשטח ציבורי פתוח, במסגרת הרחבת פארק דרום בדרום ת"א, בהתאם לתוכנית מאושרת וצווים שפורסמו כדין מכח סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות.

המבקשת במסגרת תצהירה המתפרש על פני לא מעט עמודים, ואשר מתייחס באופן כללי לזכויות המשיבה במקרקעין והרקע ההיסטורי להתיישבותם של האזרחים, עליהם נמנית לכאורה המבקשת במקום, מציינת בסעיף 8 בתצהירה כי איננה פולשת ומחזיקה במקרקעין מכח זכויות משפחתה, אשר עבדה את המקרקעין שנים רבות לחקלאות ומרעה.

למעשה, זהו הסעיף היחיד שניתן לדלות מתצהירה של המבקשת, אשר מתייחס לזכויות המבקשת במקרקעין, גם מהמעט שנרשם בסעיף זה, לא ברור ממתי נמצאת המבקשת או בני משפחתה במקרקעין נשוא הבקשה שלפני, אלו זכויות יש לבני משפחתה במקום וכדו'.

גם חקירתה של המבקשת לא סייעה בידה כדי להשלים את החסר והטעון פירוט מינימלי, באשר לזכויות הנטענות על ידה, על מנת שביהמ"ש יוכל להידרש לבקשה ולקבוע כי למבקשת זכויות כלשהן במקרקעין, אשר יתבררו בהמשך, לאחר שביהמ"ש יקבל את בקשת המבקשת ויתן רשות להתגונן.

בהעדר שום אמירה קונקרטית ביחס להחזקה במקרקעין, כך למשל, שהמבקשת או בני משפחתה מחזיקים משנות החמישים, להבדיל מאמירה לפיה, כאמור טענה המבקשת באותו סעיף 8 לתצהירה, כי היא ובני משפחתה מחזיקים בקרקע שנים רבות, ניתן לומר כי מדובר בטענת הגנה קלושה.

הלכה פסוקה היא כי על המבקש רשות להתגונן, להתכבד ולפרט את פרטי הגנתו, על מנת שביהמ"ש יוכל לברר האם יש מקום ליתן רשות להגן, בהנחה שהאמור בתצהיר אמת.

במקרה שלפני, על פניו הטענה העובדתית שנטענה ע"י המבקשת, נטענה באופן סתמי, חסר פירוט ולו מינימלי, באשר לזכויות להן טוענת המבקשת במקרקעין. יחד עם זאת, תצלומי האוויר שצורפו ע"י המשיבה, זקוקים לפענוח באמצעות חוו"ד, במובן הזה ספק בעיני ביהמ"ש האם ניתן להגישם כחלק מסדר דין מקוצר ולו רק על מנת להראות את מועד הפלישה הנטענת.

בנסיבות הענין, שעה שטענת המבקשת הינה טענת הגנה בדוחק, כאשר גם החקירה לא סייעה בידה, נראה כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים שניהם, מחד ליתן למבקשת את יומה ומאידך, לשקול את העובדה כי מדובר בטענות קלושות, הנני קובעת כי תנאי לקבלת בקשת הרשות להגן הינו בכפוף להפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪, וזאת תוך 60 יום מהיום.

דומני כי זהו המקרה שבו ראוי וצודק שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו בהתאם לסעיף 210 לתקסד"א, כאשר תחת דחיית טענות המבקשת כבר בשלב זה, ניתנת רשות להגן ואולם זאת בכפוף להפקדת ערובה.

ביהמ"ש לקח בחשבון בעת שקבע את גובה הערובה, את מצבה הכלכלי של המבקשת.

נקבעת תזכורת פנימית לצורך בדיקת הפקדת הערבות ליום 15.1.14.

ככל שעד למועד זה לא תופקד הערבות, תידחה בקשת הרשות להתגונן והמשיבה תהא זכאית ליטול פס"ד לטובתה.

ניתנה היום, ז' כסלו תשע"ד, 10 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: