עירית תל-אביב-יפו

החלטה

בפני תביעת התובעת נגד הנתבע בגין חובות ארנונה ותשלומי חובה אחרים בגין תקופה שתחילתה בחודש יולי שנת 2001 ועד למועד הגשת התביעה, בהתייחס לדירת מגורים ברח' פנחס בן יאיר 12 תל אביב.

בדיון שהתקיים בפני ביום 17.6.12 הגיעו הצדדים להסכם פשרה ביחס לחוב המתייחס ל-7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה, כאשר הוסכם כי בית המשפט יכריע בטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע ביחס לתקופה שמיולי 2001 ועד ליום 31.1.06.

טענות התובעת

לטענת התובעת הנכס רשום בספרי העיריה ע"ש המנוח ראובן גרוס ז"ל שנפטר בשנת 2003, לטענת העיריה תשלומי החובה המוטלים על המחזיק לא שולמו במלואם ביחס לתקופה שתחילתה בחודש יולי 2001.

החוב נצבר ע"ש המנוח מאחר ועפ"י הרישום בספרי התובעת, המנוח היה זה שהחזיק בנכס ולכן כל עוד לא התקבל דיווח אצל התובעת על מחזיק אחר ראתה התובעת במנוח כמחזיק בנכס.

סמוך לפני הגשת התביעה התברר לתובעת כי הנתבע רכש את הנכס מהמנוח לפי הסכם מיום 31.12.99 ולכן נעשה בעליו.

לטענת התובעת, כבעלים של הנכס הנתבע היה חייב לפעול לפי הוראות סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות ולדווח על המחזיק בנכס, הנתבע הפר את חובתו ולא דיווח לעיריה על שינוי המחזיקים, ולפיכך יש לראות בנתבע כמחזיק בנכס החל ממועד הפיכתו לבעלים, דהיינו מיום 31.12.99, או לחילופין ממועד פטירתו של המנוח בשנת 2003.

לטענת התובעת יש לדחות את טענת ההתיישנות לאור הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע:"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

לתובעת התברר כי הנתבע החזיק בנכס משנת 1999 או לחילופין בשנת 2003 מועד פטירת המנוח, רק בסמוך להגשת התביעה, הנתבע לא דיווח על היותו מחזיק בנכס חרף החובה המוטלת עליו בחוק וזאת בכוונה להשתמט מתשלום הארנונה.

התובעת טוענת כי אין מוטלת עליה חובה לערוך בדיקה אקטיבית בנכס ביחס לזהות המחזיק וזאת לאור הלכת בר"מ 867/06 מנהלת הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ. (להלן:"פס"ד דור אנרגיה")

כן טוענת התובעת כי הנתבע מנוע מלהעלות טענת התיישנות שכן לאורך השנים נקטה התובעת הליכי גביה מנהליים נגד המנוח, והליכים אלו למרות שננקטו נגד המנוח עוצרים את מירוץ ההתיישנות.

טענות הנתבע

יש לדחות את טענת העיריה לפיה היא ניסתה לגבות את החוב בהליכים מנהליים מהמנוח במשך שנים רבות מבלי שידעה או היה עליה לדעת כבר ביום 30.5.2001 כי המנוח מכר את הנכס בהסכם מכר משנת 2009 וזאת מאחר וביום 30.5.2001 הנפיקה העיריה תעודה לרשם המקרקעין לצורך העברת רישום הבעלות, וזאת לאחר שנמסר לעיריה הסכם המכר, שצורף כנספח לתביעת התובעת.

לטענת הנתבע, עצם הנפקת אישור העיריה ללשכת רישום המקרקעין, בשנת 2001 לאחר שהסכם המכר הוגש לה, מלמד כי העיריה ידעה או למצער צריכה היתה לדעת על העברת הבעלות בדירה וכי לפיכך אין מדובר בהתיישנות שלא מדעת אלא ברשלנות מצד העיריה.

דיון והכרעה

אקדים ואומר כי מי שחייב בתשלום הארנונה הינו המחזיק בנכס.

סעיף 325 לפקודת העיריות, שכותרתו "הארנונה בחדילת בעלות או החזקה", קובע כדלקמן:

"חדל אדם ביום מן הימים להיות בעלם או מחזיקם של קרקע או של בנין שהוא חב עליהם בארנונה לפי הוראות הפקודה, ימסור הוא או נציגו הודעה על כך בכתב לעיריה ולאחר מכן לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו בשיעורי הארנונה המגיעים מלפני מסירת ההודעה."

סעיף 326 לפקודת העיריות, שכותרתו "הארנונה ברכישת בעלות או החזקה", מוסיף וקובע כדלקמן: