עירית שדרות נ' אוליאל

החלטה

לפניי בקשה למתן צו שיפוטי לסגירת עסק לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק).

כנגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות לפי ס' 4, 14 ו-14א לחוק ועבירה לפי ס' 79 לחוק עזר לשדרות (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), תשס"ט-2009, בכך שהפעילה מזנון נייד מתוך רכב מסחרי בסמוך לבית הספר המקיף הכללי גוטווירט בשדרות (להלן: העסק), וזאת ללא רישיון עסק כדין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה שלפניי. לבקשה צורף תצהיר מאת מר אהרון אהרונוב, מנהל מחלקת תברואה ורישוי עסקים בעיריית שדרות.

ביום 27/4/2011 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, כאשר מטעם המבקשת העיד מר אהרונוב ואילו מטעם המשיבה העידה המשיבה בעצמה.

מר אהרונוב העיד כי למשיבה היה רישיון עסק בשנים 1999-2000 וכן בשנים 2005-2006, ואולם החל משנת 2007 אין למשיבה רישיון עסק כדין. עוד העיד מר אהרונוב כי הרכב ממנו מופעל העסק הורד מן הכביש וכי לרכב זה אין רישיון רכב. לדברי העד, הרכב מוצב על בלוקים בסמוך לגדר בית הספר ללא אוויר בגלגליו.

המשיבה טענה כי העסק נמצא בבעלותה וניהולה מזה 15 שנים בידיעת המבקשת ובאישורה. המשיבה אישרה כי אין בידיה רישיון להפעלת העסק, וכי העסק מופעל כשהרכב צמוד לגדר בית הספר, אולם במקביל טענה כי המבקשת הבטיחה לפעול להסדרת העסק ולהקצאת שטח נפרד להפעלתו של העסק בסמוך לבית הספר. עוד הוסיפה המשיבה כי מילאה את כל חובותיה על פי דין והגישה את כלל המסמכים הנדרשים לקבלת רישיון עסק, אולם המבקשת חזרה בה מהבטחתה לפעול להסדרת העסק. לטענת המשיבה, המבקשת הפרה הבטחה זו בעקבות הענקת זיכיון להפעלת עסק דומה במתחם בית הספר לאדם המקורב לגורמים במבקשת, ואילו אדם זה הפעיל לחצים על המבקשת לחסל את עסקי המשיבה על מנת למנוע תחרות ביניהם.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

לדברי המשיבה עצמה, אין בידיה רישיון כדין להפעלת העסק. יחד עם זאת, לא די בכך שבעל עסק עבר עבירה של ניהול עסק ללא רישיון (ואיני מכריעה בעניין זה), בכדי שתהיה הצדקה להוצאת צו לפי סעיף 17 לחוק, אלא יש לבחון אילו סיכונים נובעים מאי סגירתו המיידית של העסק. על ביהמ"ש לאזן את זכויות היסוד הכרוכות בבקשה זו - מצד אחד חופש העיסוק של המשיבה ופרנסתה התלויה בהמשך הפעלת העסק, ומן הצד האחר את הצורך בשמירה על שלומו, בטחונו ובריאותו של הציבור (בעניין זה ראו למשל רע"ס 1675-05-09 מדינת ישראל נ' איחוד בעלי מוניות ראשון בע"מ ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים).

השיקולים אותם שוקל בית המשפט בבואו לדון בבקשה על-פי סעיף 17 לחוק אינם השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבואו לדון בגזירת העונשים שיש להטיל על נאשם שהורשע בניהול עסק ללא רישיון. במקרה הראשון, שהוא המקרה הנדון כאן, שוקל בית המשפט את הסיכונים הנובעים מכך שהעסק לא ייסגר באופן מיידי לתקופת המשפט, ואילו במקרה השני, אם יורשע הנאשם בעבירות שמייחס לו כתב האישום, השיקולים יהיו שיקולי ענישה ואמצעים נוספים שקובע החוק. דהיינו, במקרה הראשון השיקולים הם שיקולים מניעתיים, ואילו במקרה השני השיקולים הם שיקולים עונשיים.

אם כן, השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בבקשה זו הינה האם התקיימו הנסיבות המיוחדות המצדיקות מתן צו לפי סעיף 17 לחוק, לפיהן קיים צורך דחוף בסגירה מיידית של העסק כדי למנוע מטרד או סכנה לשלומו, ביטחונו או בריאותו של הציבור. במקרה דנן, התנהלותה של המבקשת מלמדת כי זו לא ראתה צורך דחוף בסגירה מיידית של העסק – המבקשת נמנעה מלהוציא צו סגירה מנהלי (פעולה שהיה בה כדי להעיד על הסכנה לציבור הנובעת מהפעלת העסק); כתב האישום והבקשה דנן הוגשו ביום 24/10/2010, אולם ביום 1/11/2010 המבקשת בעצמה ביקשה דחייתו של הדיון בבקשה בארבעה חודשים על מנת לאפשר למשיבה להסדיר את העסק; העסק נושא הבקשה פועל מזה כ-15 שנים, כאשר ברוב תקופה זו לא היה בידי המשיבה רישיון עסק, אולם המבקשת לא פעלה כנגד העסק עד להגשת כתב האישום והבקשה דנן. זאת ועוד, המבקשת לא הציגה כל ראיה קונקרטית בנוגע לסכנה הנובעת מן העסק, והסתפקה באמירה כללית לפיה הצו נדרש באופן מיידי נוכח העובדה כי המשיבה מוכרת מוצרי מזון מן החי וכי המשיבה מחזיקה בעסק בלוני גז, כאשר בכל תקופת פעילותו של העסק לא נתקבלה ולו תלונה אחת על מקרה תברואתי או בטיחותי כלשהו עקב מכירת מוצרי המזון בעסק. לו סברה המבקשת כי קיימת דחיפות להוצאת הצו נוכח ליקויי התברואה או הבטיחות בעסק, מצופה היה ממנה שלא לשבת בחיבוק ידיים אלא לפעול במהירות להסרת המפגע, אם באמצעות הוצאת צו מנהלי ואם באמצעות עמידה על זירוז ההליכים בבקשה זו. משלא פעלה המבקשת כאמור, סבורני כי יש בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משקבעתי כאמור, לא מצאתי צורך להכריע בטענותיה של המשיבה לעניין ההבטחה השלטונית שהובטחה לה לכאורה ע"י המבקשת ולעניין השיקולים הזרים בהם נגועה לכאורה החלטת המבקשת להגיש כתב אישום כנגדה. טענות אלה יידונו במסגרת התיק העיקרי.

יובהר כי אין להבין את דחיית הבקשה כמתן גושפנקא להפעלתו של העסק ללא רישיון עסק. כל שקבעתי הוא כי הסנקציה של מתן צו לפי סעיף 17 לחוק צריך שתינקט בנסיבות מתאימות, ובהעדר אותן נסיבות, לא אוכל ליתן צו כמבוקש. אולם עדיין, כל עוד לא ניתן רישיון עסק, בין זמני ובין קבוע, הפעלתו של עסק בלא רישיון מהווה עבירה, ולפיכך אסורה על פי החוק.

המזכירות תשגר העתק מהחלטתי זו לצדדים ללא דיחוי.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: