עירית רמת גן נ' זימין

החלטה

בפני התנגדותו של המבקש לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0136107402, במסגרתה טענה כי המבקש היה מחזיק בנכס בתחום שיפוטה, וכי הוא, על פי ספריה, נותר חייב את הסך של 5,603 ₪, נכון ליום 5/12/2010.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע, על נספחיה, בהתנגדות על נספחיה, בפרוטוקול הדיונים שהתקיימו בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לטיבה ומשמעותה של בקשתו של המבקש להירשם כמחזיק בנכס האמור, במטרה להנות מן ההנחה בארנונה שלה היה זכאי באותה עת, בשל מעמדו כחייל משוחרר, ולמרות שלא היה שוכר הנכס על פי הסכם השכירות.

דא עקא שהכרעה בשאלה זו תלויה בשאלה עובדתית שכלל לא נידונה בפני, והמבקש כלל לא נחקר עליה, והיא – מה היה טיבה ותוכנה המדוייק של ההודעה.

רוצה לומר: כיצד, בדיוק, ביקש המבקש להירשם כמחזיק בספריה של המשיבה.

אמנם, המבקש לא פירט באופן מדוייק את אופן רישומו כמחזיק, אך עולה כי, לכאורה, ניגש למשרדי המשיבה וביקש להירשם שם כמחזיק על פי הודעתו (בעל פה? בכתב? – הדברים לא התבררו בפני).

כפי שכבר ציינתי במסגרת החלטתי בשאלת הארכת המועד להגשת ההתנגדות - לא ברור כלל וכלל לאיזו תקופה רשמה המשיבה את הודעתו זו. רוצה לומר, האם "התעלמה" כליל מהסכם השכירות שהוגש לה קודם לכן (המסתיים ביום 19/8/2005), או שרשמה את המבקש כמחזיק-נוסף-במשותף על פי אותו הסכם שכירות, או אולי כ"מחזיק לדורות", כגירסתה?

אני מתקשה לקבל את הטענה כי המשיבה תרשום מחזיק בנכס, מבלי לקבל הסכמת המשכיר (העניין לא הובהר בחקירותיו של המבקש), כאשר אין לו כל מעמד משפטי ברור מבחינתה (האם הוא פולש? דייר חינם? שוכר? רוכש?).

אם המבקש נרשם על פי אותו הסכם השכירות, ברי כי עומדת לו הטענה שבעת שנרשם, נרשם לתקופת שכירות הקצרה משנה.

אמנם, למשך תקופת הסכם השכירות הוא צריך להיות מחוייב בתשלומי הארנונה, על פי הודעתו, אך מדוע יחוייב כך לתקופה המאוחרת מהסכם השכירות?

כאמור בהחלטתי מיום 28/12/2011, תימוכין לגישה זו, המבחינה בין התקופה עד לתום תקופת שכירות הקצרה משנה ובין התקופה שלאחריה, מצאתי בפסק דינה של כב' הש' ע' אטיאס בבית המשפט השלום בקריות:

"תכליתו של התיקון לסעיף 326 לפקודת העיריות היא ליתן בידי העירייה כלי עזר נוסף לגביית הארנונה במקרה של חוזה שכירות קצר טווח, באופן שהעירייה תוכל לגבות ארנונה גם מן המשכיר, אף על פי שלפי הכלל הרגיל, נגבית הארנונה מן המחזיק בפועל. אמנם, בשכירות קצרת מועד, לא יופיע השוכר כנישום בספרי העירייה, אבל אין בה כדי לגרוע מחובתו כלפי העירייה. לעמדה דומה השוו: ה"פ (שלום אשד') 127/00 תינוק 2000 בע"מ נ' עיריית אשדוד (לא פורסם, 18.1.2004). (לגישה אחרת, שאינה מתיישבת, לטעמי, עם תכלית החקיקה, לפיה בשכירות קצרת מועד, חבות השוכר אינה כלפי הרשות המקומית, אלא כלפי הבעלים, ראו: רוסטוביץ בספרו לעיל, בעמ' 291).

מכאן, שלגישתי חלה חובה על הנתבע לשאת בתשלום הארנונה בגין התקופה בה הוא מודה שהחזיק בנכס, קרי: עד ליום 31.12.03 אף על פי שהסכם השכירות עליו חתם הינו הסכם שכירות לתקופה הקצרה משנה.

ואולם, בענייננו, מבקשת העירייה לחייב את הנתבע לא רק בגין תקופת החזקתו בפועל, אלא גם בגין תקופה המאוחרת למועד ההחזקה, וזאת משום שבספריה נרשם הנתבע כמחזיק על פי הסכם שכירות לשנה, ולא הודיע על סיום תקופת החזקתו בנכס, בהתאם לחובתו לפי סעיף 325 לפקודת העיריות. לטענתה, אין לצפות ממנה לבחון את האוטנטיות של ההסכמים המוגשים לה.

אין בידי לקבל טענה זו. אמנם, קודם לתיקון מס' 49 לפקודת העיריות בו הוטלה חובת התשלום על הבעלים בשכירות הקצרה משנה, הוטלה על כל מחזיק החובה להודיע על עזיבתו את המושכר על פי סעיף 325 לפקודת העיריות, ללא קשר לתקופת השכירות.

ואולם, משתוקן סעיף 326 לפקודת העיריות באופן שהבעלים נותר רשום כמחזיק בספרי העירייה בשכירות קצרת טווח, יש לפרש לאורו גם את סעיף 325 לפקודת העיריות כך שחובת הדיווח על עזיבת המושכר אינה חלה אלא על מחזיק שיש ביחס אליו חובת רישום כמחזיק בספרי העירייה, היינו: מחזיק שתקופת השכירות בה התקשר היא שנה או יותר.

רוצה לומר, המחזיק בו עוסק סעיף 325 לפקודת העיריות לאחר תיקון מס' 49 לפקודת העיריות הוא מחזיק שהתקשר בהסכם שכירות לתקופה של שנה או יותר, ושנרשם כמחזיק, בהתאם להודעת הבעלים לפי סעיף 326 לפקודת העיריות, ולא מחזיק שכלל לא אמור להירשם כמחזיק בספרי העירייה משום שהתקשר בהסכם שכירות קצר טווח.

(תאמ 700080/05 עיריית נהריה נ' רגב דרעי – ההדגשות שלי – י.ב.).

מכאן, שתיתכן הגנה אפשרית למבקש כנגד התביעה, ולו בדוחק, וזאת מכוח קיומה של שאלה עובדתית הצריכה בירור בהליך הוכחות מלא, הנוגעת לטיבה המדויק של ההודעה בדבר היותו ה"מחזיק" בנכס.