עירית רהט נ' נסאסרה ואח'

הכרעת דין

על פי הודאת הנאשמים בעובדות הנטענות בכתב האישום, הנני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם כמתואר בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תש"ע, 20/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

גזר דין

הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בביצוע עבירות לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 [להלן: "החוק"], בכך שבמהלך שנים 2005 ו - 2006 הקימו במקרקעין בתחום מגרש 61 בשכונה 3 ברהט תוספות בניה של מבנה מגורים כולל קומת מרתף וקומת קרקע, בשטח כולל של 225 מ"ר [להלן: "המבנה"], מבלי שניתן להם ההיתר הדרוש לכך, הכל כמפורט בכתב האישום.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון.

דין והֲלָכָה פסוקה הם כי, ככלל, יכבד בית-המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, במסגרת הסדר טיעון, וזאת כל עוד מצא בית המשפט את שיקולי התביעה סבירים וכל עוד עונה ההסדר על האיזון הראוי בין האינטרסים והשיקולים העומדים על הפרק.

ב"כ המאשימה הפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שכבר ניתן היתר למבנה וכי למעשה מיד לאחר הגשת כתב האישום, פעלו הנאשמים במהירות להשגת היתר וההיתר ניתן כבר בתחילת 2007.

הנאשמים טענו כי הם חיים מקצבת אבטלה, אינם עובדים וכי את הכסף לבנות את המבנה לקחו מבני משפחה, שנתנו להם זאת על מנת שיהיה להם מקום מגורים.

שקלתי את טענות הצדדים: הבאתי בחשבון, מחד, את האינטרס הציבורי והאינטרסים המוגנים על ידי חוקי התכנון והבנייה. מאידך, שקלתי אף את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כעולה מטיעוניהם.

אני סבור שכאשר אדם בונה בית בלא היתר ולאחר מכן טוען לחוסר יכולת לשלם את הקנס, דומה טענה זו לאותו אדם שהרג את הוריו וטען בטיעונים לעונש כי הוא יתום. כשם שהיה ביכולתם של הנאשמים להשיג את האמצעים לבנות את הבית ללא היתר, כך עליהם לשאת בעונש. העונש המוסכם על המאשימה הינו ברף הנמוך ביותר ביחס לעבירה שבוצעה ואך בקושי ניתן לאשרו על ידי בית המשפט. הטעם שבכל זאת החלטתי שלא להחמיר עם הנאשמים מעבר לעונש המוסכם הוא בכך שהם פעלו לקבלת היתר מיד בסמוך להגשת כתב האישום ואכן השיגו היתר זה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, בנסיבות העבירה הנ"ל, ובהליכים להסדרת החריגה שנעשו לאחר הגשת כתב האישום, כמו גם באמור ע"י הצדדים, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

הנאשמים ישלמו קנס ביחד ולחוד בסך 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתם שירוצו על ידי אחד מהנאשמים באופן מלא, לפי בחירת הנאשמים. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01/07/10 ובכל 1 (ראשון) לחודש שלאחריו. במקרה של אי תשלום אחד מהשיעורים במועדים שנקבעו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

אני מחייב את הנאשמים לחתום כל אחד מהם, על התחייבות להימנע מעבירה לפי הוראות סעיפים 145, 204 ו- 210 לחוק. ההתחייבות תהא למשך שנתיים מהיום ובסכום של 20,000 ₪ ואם היא לא תינתן, בתוך 72 שעות, יאסרו הנאשמים למשך 10 ימים. אם הנאשמים יחוייבו לממש את התחייבותם ולא יעשו כן – יאסרו למשך 60 יום.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תש"ע, 20/05/2010 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הוקלד על ידי: עינת חייט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: