עירית ראשון לציון ואח' נ' מזובר

החלטה

1. לתשובת המשיבות בתוך 5 ימים תשובה לתשובה בתוך 2 ימים מאז קבלת התשובה.

2. בית המשפט מיוזמתו רשאי לעורר את שאלת הסמכות הענינית.

הצדדים בתשובתם יתייחסו גם לשאלת הסמכות הענינית של בית משפט זה לדון בבקשת המשיבות למסירת החזקה, או שמא מן הראוי שבית משפט השלום ידון בבקשות מעין אלו, כפי שנקבע לעניין פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח )-1943 (להלן: "פק' הדרכים"), בפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בע"א 2996/06 שלום נ' מע"צ כשהוא מסתמך ומאמץ את פסיקת כב' השופט אור בפסק"ד ע"א 3513/94 אלדן נ' מ"י.

פסקי דין אלו עניינם אומנם בפק' הדרכים אך נשאלת השאלה אם אין מקום ליישם עקרונות אלו גם לעניין הפקעות הנעשות מכוח פרק ח' לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 (להלן:"חוק התכנון והבניה").

ס' 190 לחוק התכנון והבניה קובע כי רק במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן:"פק' הקרקעות").

אלא שבס"ק 190 (ב) נקבעו הוראות מיוחדות לעניין תפיסת החזקה ובין היתר נקבע במפורש כי: "זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט." (הדגשה בקו שלי י.ש.), בניגוד לצורך בפניה לכאורה לבית משפט כמפורט בס' 8 לפק' הקרקעות.

בחינת תכלית החקיקה לקביעת הסמכות של בית משפט השלום לדון בכל עניני מסירת החזקה במקרקעין,בייחוד כשמדובר בהפקעות שההכרזה לגביהן נעשתה לפני שנים רבות- כמו בעניננו כשמדובר בהפקעה מלפני 22 שנה, קיבלה ביטוייה גם בפסק דינו של' כב' השופט זילברטל ת"א(י-ם) 1751/98 מנהל מקרקעי ישראל נ' מנשה חפצדי.

גם המדיניות השיפוטית תומכת בהעברה של סמכויות מבית המשפט המחוזי לשלום בעניין מסירת החזקה בכל דיני ההפקעות כדברי כב' השופט רובינשטיין בס' 4, 5 לפסק"ד שלום הנ"ל:

"ועוד, יש להביט אל נושא זה במבט רחב. המגמה בחקיקה ובשיפוט היתה ועודנה, מזה זמן, להעביר סמכויות מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. ההבחנה בין שימוש וחזקה לבין בעלות במקרקעין, שהיתה יסוד מוסד בדיני המקרקעין לאורך עשרות שנים (סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)), הלכה ונעשתה – כך נראה – אנכרוניסטית יותר ויותר. במסגרת המהלך הכללי להרחבת סמכויותיו של בית משפט השלום, היה מקום מכבר כי דבר זה ישתנה, וכך סברו רבים וכן טובים. ואכן הועדה לבדיקת מבנה ובתי המשפט הרגילים בישראל (ועדת אור) בדו"ח מחודש אב תשנ"ז-אוגוסט 1977, הציעה לבטל את המגבלות הקיימות על סמכות בית משפט השלום בסכסוכי מקרקעין. דבר זה הועלה עוד לפני כן, על ידי ועדה בראשות השופט (כתארו אז) שלום ברנר, שדנה בענייני סמכות בתי המשפט בתביעות הנוגעות למקרקעין בשנת 1985 (ראו עמ' 35-34 ועמ' 134 לדו"ח ועדת אור); ועדת אור ראתה – ובדין ראתה – את המצב הקיים של הבחנה בין תביעות חזקה לתביעות בעלות במקרקעין כאנומליה.

 (5)  והנה בדיונים החוזרים (גם לאחרונה) ליישומו של דו"ח ועדת אור, הוצע כי תימחק ההגבלה על סמכות בית משפט השלום הממעטת תביעות הנוגעות למקרקעין, ותיווסף סמכות לדין בכל תביעה הנוגעת למקרקעין (אלא אם נקבע אחרת בחוק). גישה זו מחזקת את דעתי האמורה. אוסיף, כי לא אוכל להיעתר אף לטענה החלופית של המבקשים, שהסמכות העניינית קנויה כאן לבית המשפט הגבוה לצדק, שהרי לא עסקינן בתקיפה ישירה של צווי ההפקעה, אלא הטענות מועלות בעקיפין (ויפה כוחו לעניין זה של הנקבע ברע"א 5664/04 מדינת ישראל נ' יואב בן גרא הנזכר שדן בהפקעה המקבילה, לפי (פקודת המקרקעין (רכישה לצרכי ציבור ) 1943)."

ייתר על כן ומבלי לגרוע מהאמור לעיל יש להאיר, כי בנוסף לדין שקבע כי מסירת החזקה בהתאם לפק' הדרכים תתברר בבית משפט השלום, הרי שגם חקיקה חדשה שענינה בהפקעה לצורך הרכבת הקלה או הפקעות לעניין כביש 6 (כביש ארצי לישראל), בקשות למסירת החזקה מתבררות בבית משפט השלום בשלום, ולמיטב ידיעתי, בתיקון המתגבש בימים אלו בקשר לתיקון חוקי ההפקעה, מגמה זו, לפיה כל נושא תפיסת החזקה יהייה בסמכות השלום, גם היא תמצא ביטוייה בתיקון לחוק.

3. תשובת המשיבה והתשובה לתשובה תינתנה גם לעניין הבקשה לעיכוב וגם לעניין שאלת הסמכות כמפורט להלן.

המזכירות תעביר ההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ג' שבט תש"ע, 18 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: