עירית קרית אתא נ' שחוח

החלטה

מונחת בפני בקשת הנאשם, לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו, מחמת התיישנות העבירות.

כתב האישום הוגש בתאריך 16.11.10 והוא כולל שישה אישומים, בגין עבירות על הוראת סעיף 5א' לחוק עזר לקרית אתא (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"ב – 1962, בין השנים 2003 ל- 2005.

בתאריך 13.4.11 הורשע המבקש, ונגזר דינו, בהעדרו, לאחר שלא התייצב למועד ההקראה. בתאריך 23.10.11 בוטל פסד הדין שניתן בהעדרו של הנאשם, לאחר שבית המשפט (כב' השופטת שלאעטה חלאילה ) סבר שמצא כי טענת ההתיישנות שבפי הנאשם ראויה להתברר.

קדמה להגשת כתב האישום, בקשה שהגיש הנאשם, בתאריך 22.6.10 (בע"א 37456-06-10) לביטול הקנסות עקב התיישנות, ולחלופין בקשה לאפשר לו להישפט בהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 (להלן:"החוק"), למרות הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות הנטענות.

בבקשתו זו, טען הנאשם כי לא זכור לו שחתם על דבר דואר רשום או שקיבל דואר רשום בגין העבירות שבנדון, כי כתובתו הינה רחוב שפרינצק 73 בקרית אתא, וכי הואיל ולא קיבל לידיו הודעה על ביצוע העבירות, עבירות אלה מבוטלות עקב התיישנות העבירות.

עוד ציין הנאשם, כי הרכב לא היה ברשותו בעת ביצוע העבירות.

בתאריך 8.7.10 נעתר בית המשפט לבקשה להארכת המועד להישפט, בהסכמת המאשימה.

כתב האישום הוגש, בטרם חלפה שנה ממועד הגשת הבקשה להישפט, ולפיכך אין חולק כי המאשימה פעלה בהתאם לסעיף 230 לחוק.

לטענת הנאשם, התיישנו העבירות עצמן, מאחר שלא הומצאו לו הודעות תשלום הקנס, בתוך שנה ממועד ביצוע העבירות.

מטעם המאשימה, העידה גב' שוש ארכה, מנהלת אגף התפעול והפיקוח העירוני, בעירייה.

לדברי העדה, הכלל הוא כי נשלח דו"ח לביתו של עובר העבירה, על פי הכתובת העדכנית המופיעה במשרד הרישוי. העדה הגישה פלטי מחשב, מהם ניתן ללמוד על התאריכים בהם נשלחו הודעות לנאשם, בגין כל אחת מהעבירות. פלטי המחשב נתקבלו וסומנו נ/2-נ/4. כל מוצג מתייחס לשתי הודעות קנס שונות.

עיון במוצגים נ/2-נ/4 מלמד כי רק שתיים מתוך שש הודעות הקנס, נשלחו לרחוב שפרינצק 73 בקרית אתא. מדובר בהודעות הקנס אליהן המפורטות באישומים מספר 5 ו- 6 (כך ניתן לראות במוצג נ/2). עיון במוצג נ/2 מלמד כי הודעות התשלום נשלחו בתוך פחות משנה ממועד ביצוע העבירה.

לפיכך, ביחס לשתי עבירות החנייה נשוא אישומים 5 ו- 6, יש לקבל את הראיות שהציגה המאשימה, ולקבוע כי שלחה לנאשם הודעות תשלום קנס. הכחשה סתמית וגורפת של קבלת הודעות הקנס, בנוסח שנכתב בבקשת הנאשם, אין בה די כדי לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ז – 1974, ואת חזקת התקינות של פעולת הרשות המנהלית. ומשלא הוכח כי הודעות הקנס חזרו אל השולחת, יש לראותן כאילו התקבלו אצל הנאשם.

משכך, לגבי אישומים 5 ו- 6, ניתן לקבוע כי לא התיישנה העבירה.

לא כך הוא הדבר לגבי ארבעת האישומים הנותרים, המתייחסים להודעות תשלום קנס שמספריהן כמפורט להלן:

071181-4-4

071124-4-4

067216-4-4

066642-4-7מעיון במוצגי התביעה, עולה כי הודעות תשלום הקנס הנ"ל נשלחו לרחוב דגניה 51 בחיפה (מוצגים נ/3 ו- נ/4).