עירית עכו נ' איוב

הכרעת דין

הנאשם שבפניי הועמד לדין באשמה כי בתאריך 22/12/09, שעה 12.07 החנה את רכבו בעכו, רח' בן עמי, ליד בית מס' 5, שהוא מקום חניה מוסדר, מבלי לשלם אגרת חניה ובכך עבר עבירה לפי סעיף 12 (א) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990 (להלן: "חוק העזר").

בישיבת ההקראה הודה הנאשם כי במועד הנטען בכתב האישום החנה את רכבו ברח' בן עמי ליד בית מס' 5 אולם טען כי שילם אגרת חניה והניח את תו החניה על המדף שנמצא מעל לוח השעונים, מתחת לחלון הקדמי והוא לא יודע למה הפקח לא ראה את זה.

לאור כפירתו של הנאשם הביאו הצדדים את עדיהם וראיותיהם.

שמעתי את עדותו של הפקח, מר חנן אלמקייס. על פי עדותו, האמינה עליי, לא הניח הנאשם תו חניה . נשאלת השאלה האם עלה בידי הנאשם להוכיח כי למרות שלא היה מונח תו חניה, הוא שילם את האגרה.

לאחר ששקלתי בעניין ולאור הסתירות בין הגרסה שמסר הנאשם בישיבת ההקראה לבין הגרסה שמסר היום בעדותו, ולאור הסתירות בין גרסת הנאשם בעדותו היום לבין גרסת העד מטעמו, אינני נותן אמון בדברי הנאשם ואני קובע כי לא עלה בידו להוכיח ששילם את אגרת החניה.

ראוי לציין שבהתאם להוראות סעיף 12 (ד) לחוק העזר, אי הצגת כרטיס החניה בהתאם להוראות סעיף 3 (ד) (2) לחוק העזר, מהווה ראיה לכאורה לאי תשלום האגרה. לאור כך ולאור קביעתי דלעיל שלא עלה בידי הנאשם להוכיח כי שילם את האגרה, למרות שתו החניה לא הוצב בהתאם להוראות סעיף 3 (ד) (2), אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה לפי סעיף 12 (א) לחוק העזר לעכו (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א – 1990 (להלן: "חוק העזר").

לאחר שמיעת ב"כ המאשימה והנאשם ולאור מהות העבירה, ובשים לב לגובה הקנס המקורי שהוא 100 ₪, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:-

*קנס בסך 200 ש"ח, או 1 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום.

*הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ז' כסלו תשע"א, 14/11/2010 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: רונית דיגורקר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: