עירית מעלות תרשיחא נ' לסרי

הכרעת דין

לנאשם מיוחסות עבירות של הנחת מכשול ברחוב, לפי סעיפים 2 ו- 12 לחוק עזר למעלות תרשיחא ( שימור רחובות ), תשל"ב – 1972, פרסום מודעה ללא רישיון, לפי סעיפים 2 ו- 14 לחוק עזר למעלות תרשיחא ( מודעות ושלטים ), תשנ"א – 1991, ואי קיום הוראת חוק עזר, לפי סעיף 254 לפקודת העיריות ( נוסח חדש ), בכך שביום 19/6/08, נמצא כי הציב על מדרכה, המיועדת להולכי רגל, באזור התעשיה קורן, עגלת פרסום נגררת, עליה מוצב שילוט המהווה פרסום, כהגדרתו בחוק עזר למעלות תרשיחא ( מודעות ושלטים ), וזאת ללא רישיון כדין.

בתשובתו לכתב האישום טען הנאשם כי הוא שכר את העגלה הנ"ל, לצורכי שילוט, מאחר, והוא הציבה במקום מסויים שאינו מדרכה, ושלא מהווה מכשול לאחרים.

בתום שמיעת העדים מטעם הצדדים והגשת ראיותיהם, הוגשו סיכומיהם להכרעת הדין, בכתב.

הפקח, מר עמי בן אלי, העיד מטעם המשאימה וציין כי בהגיעו למקום, בהוראת האחראי עליו:

" ...זיהיתי את העגלה ותמונת הנאשם עליה. העגלה חסמה ומנעה הליכה חופשית על המדרכה ".

( עמוד 1 לפרוטוקול ישיבת יום 6/9/09 ).

וכי:

" המקום הזה משמש כמסלול הליכה לאנשים...העגלה חסמה את המעבר הבטוח של הולכי הרגל והורידה אנשים על הכביש לעקוף את המדרכה ".

( עמוד 2 לפרוטוקול הנ"ל ).

העד ציין כי הוא צילם את שלוש התמונות שהוגשו וסומנו ת/1, באותו המעמד, וכי את עגלת השילוט הוא מצא בשטח, באותו המקום כפי שמתועד בתמונות הנ"ל, והוא החליט להסיר את העגלה משם, וגרר אותה למחסני העירייה. לשאלה לאן מוביל הכביש שם, השיב כי :

" שבצד שמאל לכביש יש שביל עפר שמוביל למפעלים בבניה ".

( עמוד 2 לפרוטוקול הנ"ל ).

העד אישר כי הוא ערך את המסמך מיום 23/6/08, שהוגש וסומן נ/1.

עד התביעה, מר שרביט שלמה, העיד כי הוא הורה לפקח הנ"ל להגיע למקום בעקבות עגלת שילוט שהוצבה שם, אך הוא לא ביקר בשטח, אלא שערך את הדו"ח שהוגש וסומן ת/2, והוא שהוריד את התמונות שצילם הפקח הנ"ל ( עמוד 4 לפרוטוקול הנ"ל ).

הנאשם העיד כי הוא שכר את העגלה הנ"ל לצורכי בחירות בהן התמודד, וכי לפני הצבתה במקום הוא ערך סיור, בליווי קצין הסיור של תחנת המשטרה במעונה, מר בן שושן, שאישר לו להציב את העגלה והשילוט הנ"ל במקום שהוא תיעד בתמונות מטעמו, שהוגשו וסומנו נ/2. עוד הוסיף הנאשם כי השוטר הנ"ל דרש ממנו להקפיד על מרחק של 1.5 מטר מהמדרכה, והנאשם הציב אותה במרחק של 2.5 מטר מהמדרכה ( עמוד 5 לפרוטוקול הנ"ל ). הנאשם העיד כי כל המדרכה היתה פנויה להולכי רגל, וכי המדובר בכביש חסום, שלא מוביל למקום, לא נוסעים בו כלי רכב ולא מבקרים במקום הולכי רגל, והוא נסלל לצרכים עתידיים.

אציין כאן כי טענת הנאשם, לפיה, המדרכה שבצד הכביש לא משמשת הולכי רגל, משלא מגיעים אלה למקום הנ"ל, וכי כלי רכב לא נוסעים בכביש הנ"ל, בהיותו חסום ולא מוביל לשום מקום, דינה לדחייה. עיון בתמונות שהוגשו, הן מטעם המאשימה והן מטעם הנאשם, מגלה כי המדובר בכביש סלול, מסומן, נתחם במדרכות, כך שהוא כשיר ומיועד לנסיעת כלי רכב, והמדרכה שבצידו מרוצפת, מסומנת ומיועדת להולכי רגל, ומשכך, כל איסור בדין לעשיית מעשה בתחום כביש או מדרכה חל גם על הכביש והמדרכה הנ"ל ותקף לגביהם, ואין נפקא מינה אם המדרכה והכביש הנ"ל משמשים את הציבור,בפרק זמן נתון, או שהשימוש בהם מצומצם ביותר. מה עוד והטענה הנ"ל של הנאשם, לפיה, הכביש והמדרכה אינם בשימוש ולא מובילים למקום כלשהוא, לא עולה בקנה אחד עם המתועד בתמונות, בהן נראים מבנים בצידי הכביש, דבר המצביע על שימוש הנעשה בכביש ובמדרכה. יתרה מזאת, העובדה, לפיה, בחר הנאשם להציב את השילוט במקום הנ"ל מהווה ראיה כשלעצמה לכך שלציבור הרחב יש גישה למקום, בין רגלית ובין באמצעות כלי רכב, אחרת, הנאשם היה בוחר להציב את השילוט במקום אחר, ולא במקום נטוש שהציבור לא מבקר בו.

בחקירה הנגדית ציין הנאשם כי הפקח, עד התביעה מר עמי בן אלי, ומנהל המחלקה, הודיעו לו כי ניתן להציב את העגלה הנ"ל במקום שבו הוא הציב אותה וצילם אותו בתמונות נ/1, במידה והדבר אושר ע"י המשטרה ( עמוד 5 לפרוטוקול הנ"ל ). עדות זו לא אושרה ע"י עדי התביעה, ולא נתמכה בראיה שהיא, ואני דוחה אותה.

מר יחיאל בן שושן, העיד מטעם הנאשם וציין כי בזמנים הרלבנטיים הוא שימש עוזרו של ראש מדור סיור בתחנת המשטרה במעונה, ואישר כי הנאשם פנה לתחנה הנ"ל לצורך ביקור במקומות בהם מעוניין הוא בהצבת שלטי בחירות ( עמוד 4 שורות 13-16 לפרוטוקול ישיבת 24/1/10) והוסיף כי המשטרה אישרה לנאשם להציב שילוט בכניסה לאזור התעשיה ואדי קורן, וכי:

" מבחינתו ההצבה של המתקן אינה מפריעה ולא מציבה מכשול, היא נמצאת על מתחם שלא מפריע להולכי רגל ".