עירית מעלות תרשיחא נ' ורדי

הכרעת דין

בראש ובראשונה אבקש לומר, כי החלטתי לזכות את הנאשם.

המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשם המייחס לו הפרת הוראת חוק עזר, בכך שביצע עבירה על סעיף 3(ד) לחוק עזר מעלות-תרשיחא (העמדת רכב וחנייתו), תשל"ג – 1973.

בעקבות כפירת הנאשם במיוחס לו, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

בישיבת יום 5.9.11 שמעתי את עדי התביעה וכן את הנאשם.

עפ"י העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 17/10/10 החנה הנאשם את רכבו ברח' מ"ג המעפילים במקום אסור לחניה. במעשה זה הפר הנאשם את הוראות סעיף 3(ד) לחוק עזר מעלות-תרשיחא (העמדת רכב וחנייתו), תשל"ג – 1973.

עוד צוין בכתב האישום, כי הנאשם הודיע ביום 19/10/10 על רצונו להישפט.

על אף שהנתונים אשר אסקור כעת אינם מופיעים בכתב האישום אין מחלוקת בין הצדדים, כי הרחוב הנ"ל הוא רחוב דו-סטרי כאשר בכל כיוון נסיעה שני נתיבים כשאי תנועה בנוי מפריד ביניהם. בצד ימין של כיוון נסיעת הנאשם טרם חניית הרכב, קיימת מדרכה שאבני השפה שלה צבועות באדום-לבן ואילו בצד שמאל של אותו כיוון נסיעה, אבני השפה של אי התנועה צבועות שחור-לבן. רכבו של הנאשם חנה בצד שמאל של כיוון הנסיעה בצמוד לאבני השפה הצבועות שחור-לבן.

אומנם התגלתה מחלוקת בין הצדדים לגבי המיקום המדויק של חניית הרכב – עדי התביעה טוענים כי הרכב חנה בסמוך לפתח באי התנועה המאפשר פניית פרסה לשם נסיעה בכיוון הנגדי, ואילו הנאשם טוען כי החנה את רכבו רחוק מהמקום הנ"ל – ברם, העיקר לענייננו היא העובדה שהרכב חנה בצמוד לאי התנועה.

לבקשת ביהמ"ש, הגישה ב"כ המאשימה עותק מהוראת החיקוק הרלוונטית. מפאת חשיבותה, אצטט אותה במלואה:

"3. מקום חניה מוסדר:

(א)...

(ב)...

(ג)...

(ד) הותקנו במקום חניה שלטים, סימנים וכיוצא באלה, חייב אדם המעמיד רכב באותו מקום להעמידו בתוך אחד מהשטחים המסומנים לשם כך בהתאם להוראות שעל שלטים, סימנים וכיוצא באלה".

שני עדי התביעה, הפקח מר עמי בן אלי ומנהל מח' הפיקוח בעירייה, מר שי בניטה, לא מסרו בעדותם אלו שלטים או סימני חניה נמצאים במקום שעל פיהם מחויב היה הנאשם לפעול ולא פעל. כל שעולה מעדותם הוא, שבמעשה הנ"ל הנאשם הפריע לתנועה עד כדי צורך בזימון ניידת משטרה שאכן הגיעה למקום ושוטר רשם לנאשם דו"ח.

לעומת זאת, הנאשם כפר כי רכבו הפריע לתנועה וטען, כי אם היתה הפרעה כלשהי לתנועה הרי שהיא נגרמה ע"י רכבים אחרים אשר חנו בצמוד למדרכה בצד ימין של הכביש שעליה היה סימון אדום-לבן, לגביו אין חולק כי קיים איסור חניה במקום. הנאשם הוסיף, כי חניית רכב ליד אבני שפה הצבועות בשחור-לבן איננה אסורה. כמו כן, הנאשם אישר כי קיבל דו"ח משטרתי בגין הפרעה לתנועה.

עפ"י ההגדרה המופיעה בהודעת התעבורה (קביעת תמרורים) תש"ל – 1970, אבני שפה צבועות שחור-לבן משמעותן "הבלטה והדגשה של מדרכות, מפרצות ואיי תנועה בנויים". הנה כי כן, מתוך ההגדרה האמורה, אין כל איסור על חניית רכב ליד אבני שפה הצבועות בשחור-לבן.

בהמשך לאמור אוסיף, כי בכתב האישום וגם מתוך דברי עדי התביעה, לא נאמר דבר לגבי קיומם של שלטים או סימונים האוסרים חניה בצד אי התנועה המדובר, ולחילופין המסדירים את אופן החניה בניגוד לאופן בו החנה הנאשם את רכבו. למעלה מכך, קטע הכביש בו חנה רכב הנאשם מהווה למעשה רחוב חד סטרי, ומכאן שאין כל מניעה מחניית רכבים בצד שמאל שלו, אלא אם קיימים שלטים וסימונים האוסרים זאת – מה שלא הוכח במקרה דנן.

אין לשלול את האפשרות, כי חניית רכב לאורך אי התנועה המדובר אכן עלולה להפריע לתנועה, ברם כל נושא ההפרעה לתנועה לא נכלל בעובדות כתב האישום ואין לו כל ביטוי בסעיף האישום הנ"ל. ולכן, בנסיבות העניין דנן, אין מקום לקבוע לגביו ממצא כלשהו.