עירית ירושלים נ' א.ב.ש עיצוב בעץ בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

עסקינן בתביעה שהוגשה כנגד המבקשת 1 (המחזיקה, להלן: "המבקשת") וכנגד בעל השליטה במבקשת (המבקש 2, להלן: "המבקש"). אליבא דמבקש, ביום 27/04/09 הועברו לידיו מניות המבקשת והוא הפך לבעליה. לטענתו, במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה, לא היה הוא בעל השליטה במבקשת. יתרה מכך, על מנת לתבוע את בעל השליטה במישרין, על המשיבה להוכיח כי עובר להפסקת פעילותה (09/11), היו לחברה נכסים ואלו הועברו לבעליה. לגישתו, מאחר שלחברה לא היו נכסים במועד הרלונטי, כאשר בכתב התביעה המשיבה לא טענה דבר ברכיב זה, יש ליתן לו רשות להתגונן.

המבקשים הוסיפו וטענו כי לא קיבלו הודעות חיוב והתראות, וביקשו שבית המשפט יתיר להם להעלות טענותיהם גם בנוגע לסיווג הנכס, בהתאם לסעיף 3(ג) לחוק הערר.

המשיבה דחתה את טענות המבקש. לגישתה, היה עליו לפעול להפרכת חזקת הברחת הנכסים, אך המבקש לא צלח בהפרכת החזקה כאמור. באשר להודעות החיוב וסיווג הנכס טענה המשיבה, כי דין הבקשה להדחות באשר אין הטענות עולות בקנה אחד עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה.

בנסיבות העניין, יש מקום להפריד בין טענות כל אחד מהמבקשים.

בכל הנוגע למבקש, הוכחת חזקת הברחת הנכסים והפרכתה מצדיקות מתן רשות להתגונן. המדובר בטענות עובדתיות ומשפטיות שאינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהיר ומחייבות דיון בדרך הרגילה. כידוע, הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שהטענות של המבקש בתצהירו נכונות הן, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כך גם אין בודקים את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה מטעמים של הוכחה בלבד:

"הליך סדר הדין המקוצר נועד למנוע דיוני סרק מקום בו ברור הדבר ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 1.5.2006); ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ ([פורסם בנבו], 6.3.2008); ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004); ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400 (1996); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית 1995)). גם הגנה דחוקה שסיכויה להדוף את התביעה קטנים תזכה את הנתבע ברשות להתגונן. בית המשפט לא יבחן לשם כך את טיב ראיותיו של הנתבע ולא יבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את הגנתו (עניין עגיב יעוץ וניהול בע"מ, עניין אלפי)" (ע"א  620/06 חברת טימאט קאופמן סילבר נ' גיימס אטלי, פורסם בנבו. ניתן ביום 18/11/08).

לנוכח האמור, בהתאם לסמכותי מכח הוראת תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") והואיל וטענות המבקש בנוגע לחיובו האישי עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על מתן רשות להתגונן למבקש.

יחד עם זאת, באשר למבקשת ולטענת סיווג הנכס ולמשלוח הודעות חיוב, דין הבקשה להדחות.

בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976:

"(א)מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1)הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2)נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3)הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(4)היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג- שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

(ב)אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה" (הדגשות הוספו).

מכאן, שבית המשפט רשאי (במקרים מיוחדים) להתיר למבקשים להעלות בפניו טענת "אינני מחזיק". טענה לעניין סיווג הנכס הינה טענה שעל המבקשים היה להעלות בפני מנהל הארנונה ואין מקום להעלותה במסגרת בקשה למתן רשות להתגונן. הוא הדין ביחס למשלוח הודעות חיוב למבקשים. מעבר לטענת המשיבה ששיגרה לכתובתם הרשומה של המבקשים הודעות חיוב ומכתבי התראה, הלכה פסוקה היא, כי עצם החזקה בנכס היא המגבשת את החבות בארנונה, ולא שליחת הודעות תשלום.

מסקנת הדברים הינה שבקשת המבקשת נדחית. למבקש תנתן רשות להתגונן בהתאם למפורט בסעיף 5 לעיל.