עירית ירושלים נ' פנחס אמיניאן

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

עסקינן בתביעת רשות מקומית לארנונה. הנתבע טוען, כי לא החזיק בנכס נשוא התביעה בתקופה הרלבנטית (13.12.2006 – 31.12.2008), שכן השכירו לאחרים. הנתבע אינו מכחיש את היותו בעל הנכס, אך כאמור, לשיטתו בפועל הוחזק הנכס בידי שוכרים.

התובעת טוענת, כי הנתבע ו/או השוכרים לא טרחו לעדכנה באשר לזהות המחזיק בנכס, ולפיכך אין לנתבע אלא להלין על עצמו. ככל שירדתי לסוף דעתה של התובע הרי, שהיא מכוונת דבריה להוראת סעיפים 325-326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מהם עולה, כי כל עוד לא מסר מחזיק בנכס הודעה בכתב לעירייה, שחדל להחזיק בנכס, רואים אותו כמחזיק בנכס והוא חייב בתשלום הארנונה בגין הנכס, וזאת אף אם לא החזיק בו בפועל. השוו: בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעירית חיפה נ' דור אנרגיה (פורסם במאגרים).

חוששני, כי הטענה האמורה אינה מועילה לתובעת בנסיבות דנן, שכן עילת התביעה נוסחה כדלקמן: "הנתבע/ת החזיק/ה ו/או מחזיק/ה בנכס הידוע ..." (סעיף 2 לכתב התביעה). בנסיבות אלה די לו לנתבע בטענתו, כי לא החזיק בנכס ואין הוא נדרש כלל להתמודד עם החזקה הקבועה בסעיף 325 הנ"ל.

העובדות המקימות החזקה הקבועה בסעיף 325 הנ"ל הינן, כי פלוני החזיק בנכס ולא הודיע, בכתב, על הפסקת ההחזקה. בכדי להיבנות מהחזקה האמורה על התובעת היה לטעון הן, כי הנתבע החזיק בנכס (וכך אכן טענה) והן, כי לא הודיע, בכתב, על הפסקת ההחזקה וזאת לא טענה.

למצער איפוא בשלב זה של הדיון די לו לנתבע, כי יטען שלא החזיק בנכס (כפי שאכן טען) ואין הוא נדרש לפרט דבר באשר למתן הודעה, בכתב, לתובעת. לא זו אלא אף זו, שאם יתברר בסופו של יום, כי הנתבע אכן לא החזיק בנכס בתקופה נשוא התביעה והתובעת לא תבקש לתקן את תביעתה באופן המאפשר לה להיבנות מהחזקה הקבועה בסעיף 325 הנ"ל, ספק אם תהיה זכאית לסעד המבוקש כלפי הנתבע מחמת החזקתו הקונסטרוקטיבית בנכס.

בשולי הדברים אציין, כי אף הוראת תקנה 81 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 אינה מועילה לתובעת במקרה דנן. שכן, הוראת התקנה האמורה הינה, כי מקום שהדין מקים חזקה עובדתית לזכותו של בעל דין אין הוא נדרש לטעון אותו בכתב טענותיו. ברם, במקרה קא עסקינן, החזקה אותה מקים הדין בדבר המשך החזקה בנכס קמה רק כאשר מבוססת המסכת העובדתית המקדימה – היא אי מתן ההודעה בכתב. שומה איפוא על התובעת לטעון בכתב התביעה, כי הנתבע לא נתן הודעה בכתב בדבר הפסקת החזקה, בכדי שתוכל להיבנות מהוראת סעיף 325 הנ"ל ופשיטא שהנטל המוטל עליה לשם הוכחת אי מתן ההודעה הינו קל בהיות הטענה בבחינת עובדה שלילית.

אשר על כן מתקבלת בזה ההתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1. התובעת תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות האמורות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות לנתבע.

כמו כן תפרע התובעת את הפרשי האגרה החלים עליה על פי דין בתוך פרק הזמן האמור.

היה ולא תבצע התובעת את האמור לעיל, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.

2. הנתבע יגיש השלמת מסמכים ותצהיר מטעמה בהתאם להוראות התקנה האמורה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי התובעת, עם העתק ישירות לתובעת.

לעיוני ביום 1.2.11.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: