עירית ירושלים נ' עותמאן

החלטה

1.ביום 10.5.12 הגישה התובעת בקשה לביצוע תביעה על פי הוראת סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל בגין חוב ארנונה.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, החזיק הנתבע בנכס המצוי בשכונת בית צפפה בירושלים.

חוב הארנונה מתייחס לתקופה שמיום 12.6.05 ועד ליום 31.12.06.

התובעת העניקה לנתבע הנחה מלאה לתקופה של 6 חודשים החל מיום 26.2.06 ועד ליום 26.8.06 בגין היות הנכס ריק.

סה"כ החוב נכון להגשת התביעה עמד ע"ס של 17,620 ₪.

3.במסגרת הבקשה לרשות להתגונן מעלה הנתבע את הטענות הבאות:

ראשית, התביעה הוגשה בשיהוי רב, עובדה אשר גרמה לו לנזק ראייתי, ובין היתר לקושי באיתור מסמכים הדרושים להוכחת גירסת הגנתו.

שנית, המדובר בנכס שיועד לבנייה למטרת מגורים וכי עד לשנת 2006 הוא היה במצב של שלד בלבד, נטוש ובלתי ראוי למגורים וזאת מהסיבה שהוא נעדר יכולת כלכלית להשלים את הבנייה.

בגין מצב זה הוא קיבל פטור מתשלום ארנונה.

שלישית, בשנת 2006 הוא העביר את זכויותיו בנכס לידי בנו, רמי עותמאן, אשר השלים את הבנייה לקראת סוף שנת 2006.

רביעית, ביום 22.1.07 הוא הגיש לתובעת בקשה להכיר בנכס כנכס כבלתי ראוי לשימוש עד סוף תקופת הבנייה וכי נאמר לו כי בקשתו נתקבלה במלואה וכי אין לו כל חוב בגין הנכס.

במועד מאוחר יותר התברר לו כי הבקשה הוגשה על טופס שגוי של הכרה בנכס כנכס ריק ולא כנכס בלתי ראוי לשימוש.

4.מר רמי עותמאן, בנו של הנתבע, נתן אף תצהיר ובו חזר על האמור בתצהירו של אביו.

5. התובעת מתנגדת לבקשה. לגירסתה, הדרך לתקוף את החיובים שהושתו על הנתבע הינה באמצעות השגה, כקבוע בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו -1976.

אכן, הנתבע הגיש בקשה לפטור מארנונה בגין נכס ריק, אך מסיבותיו לא טרח להעלות את טענתו כי אינו מחזיק בנכס.

כמו כן, טוענת התובעת, כי לא ניתן לשנות את רישומו של הנתבע כמחזיק באופן רטרואקטיבי וזאת בשים לב להוראות סעיף 325 לפקודת העיריות.

ממשיכה התובעת וטוענת כי עניין הפטור הוא מהותי וכי אין זה הגיוני ומעשי כי נודע על מתן הפטור בעל פה בשיחת טלפון. אישור כזה ניתן בכתב וככזה לא יכול היה הנתבע להציג. לבסוף טוענת התובעת, כי בניגוד לטענה בדבר מתן פטור, הרי שבשנת 2005 ו-2006 בוצעו תשלומים ע"ח החוב.

6.לאחר עיון בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות להתגונן על כל מרכיביה.

מן החומר שבתיק עולה כי הנתבע קיבל הנחה בגין תקופה של 6 חודשים במהלך שנת 2006, היא השנה שבסופה הסתיימה הבנייה בנכס. בנסיבות אלו, לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורנית רק בשל העובדה כי הנתבע טעה במהות הבקשה שהגיש לתובעת, לאחר שעברו מספר שנים ואשר במהלכן אף שולמו תשלומים על חשבון החוב.