עירית ירושלים נ' נעימי

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

1.המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין הנכס ברח' שמגר 16 בירושלים (להלן: "הנכס") לתקופה שמיום 1.1.10 ועד ליום 28.2.11.

2.בתצהירו של בנה של המבקשת, התומך בהתנגדות, נטען כי הוא זה אשר מטפל בענייניה של אמו אשר גילה מעל 90 שנה. לטענתו, אמו לא החזיקה בנכס בתקופה נשוא התביעה וכי החזיקה בנכס רק עד ליום 31.8.08, כי מדובר בנכס הנמצא בקניון רב שפע וכי מזכירת מנהל קניון רב שפע אף אישרה כי המבקשת החזיקה בנכס עד ליום 31.8.08. לפיכך, עותרת המבקש לצירוף קניון רב שפע כצד לתביעה.

3.טענת ההגנה אותה מעלה המבקשת הינה כי לא החזיקה בנכס בתקופה נשוא התביעה. כידוע, דרך המלך להשיג על החיוב בארנונה בטענת "איני מחזיק" היא על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הרשויות המקומיות"). אמנם בהתאם להוראת סעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות רשאי מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע בחוק בטענת "איני מחזיק" רשאי להעלות טענה זו בהליך משפטי ברשות בית המשפט. יחד עם זאת נקבע, שבית המשפט לא יאפשר דרך חלופית זו כדבר שבשגרה, אלא יבחן אם יש מקום לאפשר זאת, לנוכח המסלול החלופי של הגשת השגה בפני מנהל הארנונה. עוד נקבע, כי בית המשפט יאפשר העלאת טענה שהמשיב אינו מחזיק בנכס, רק עם ימצא שטענתו מעלה שאלות בעלות חשיבות עקרונית, כללית וציבורית (ראו, למשל: ע"א 6971/93 עירית רמת גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עירית רעננה נ' י.ח. יזון והשקעות בע"מ, פ"ד נ(4) 481, 492 – 494, וכן: תא"ק (י-ם) 704902/07 מאג'ד עדאוין נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו)).

4.השאלה האם המדובר בנושא בעל חשיבות עקרונית תוכרע לאור מהות העניין. אם השאלות השנויות שהמחלוקת הן במהותן שאלות עובדתיות וטכניות, כי אז הנטייה היא להגביל את החייב בארנונה להליך ההשגה הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. מנגד, אם השאלות השנויות במחלוקת הן בעלות חשיבות משפטית עקרונית, או כללית ציבורית, כי אז הנטייה היא לאפשר שהשאלות תתבררנה בבית המשפט 1976 (ראו ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד נו(2) 773, 780; ע"א 6971/93 עיריית רמת-גן נ' קרשין, פ"ד נ(5) 478, 481; רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ רע"א, פ"ד נד(4) 481, 485).

5.העניין הנדון בפני אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית ציבורית. טענת המבקשת כי לא החזיקה בנכס בתקופה נשוא התביעה וכי המחזיק היה גורם אחר, היא טענה עובדתית בעיקרה, ועל כן מן הראוי שתתברר באפיקים המנהליים.

6.לאור האמור, הרי שאין למבקשת טענת הגנה בפני התביעה, ועל כן אני מורה על דחיית ההתנגדות ועל ביטול עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: