עירית ירושלים נ' זבולון

פסק דין

1. בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. עסקינן בתביעת רשות מקומית בגין ארנונה עירונית.

עובדות המקרה אינן שנויות למעשה במחלוקת והן תפורטנה להלן.

2. הנתבע חייב בתשלום ארנונה עירונית עבור שנת 2009, בגין נכס מקרקעין בו החזיק.

הואיל והנתבע לא הסדיר את פירעון הארנונה, בין במזומן ובין בהסדר תשלומים, שלחה התובעת אל הנתבע התראה בהתאם להוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצל"פ") בו התריאה בנתבע, כי באם לא יסדיר את חובו בתוך 30 יום ממועד משלוח ההתראה, יוגש כנגדו כתב תביעה בגין החוב ללשכת ההוצאה לפועל (להלן – "ההתראה").

3. בסמוך לאחר קבלת ההתראה פנה הנתבע אל התובעת וכרת עמה הסדר לפירעון חוב הארנונה, בדרך של תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חשבונו בבנק.

דא עקא, שלטענת הנתבע, מחמת טעות שמקורה בבנק, לא בוצעה הוראתו להעביר את התשלום בהתאם להוראת הקבע, למעט התשלום הראשון.

אין חולק, כי התובעת אינה אחראית לכך שהנתבע, או הבנק בו מתנהל חשבונו, לא פרעו את התשלומים אותם היה על הנתבע לשלם לתובעת בהתאם להסדר.

4. לאחר הדברים הללו, בחלוף כשנה ממועד משלוח ההתראה, הגישה התובעת אל לשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב, בגין יתרת חוב הארנונה עבור שנת 2009.

לטענת הנתבע, מיד עם קבלת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (להלן – "האזהרה"), פרע את מלוא יתרת חובו כלפי התובעת, למעט שכר טרחת עורך הדין וההוצאות בגין הגשת התביעה כאמור.

5. הנתבע אינו חולק על חובתו לפרוע את הארנונה בגין שנת 2009 וכל טענתו הינה באשר לחיובו בתשלום ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין המושתים עליו בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק ההוצל"פ.

לטענת הנתבע בנסיבות העניין היה על התובעת לשוב ולשלוח אליו התראה נוספת ומשלא עשתה כן אין מקום לחייבו לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין כאמור.

6. סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ, הקובע כאמור את החובה לשלוח התראה בטרם הגשת תביעה על סכום קצוב ישירות אל לשכת ההוצאה לפועל, אינו מסדיר מפורשות מצב עניינים בו לאחר משלוח ההתראה נפרע חלק מהחוב נשוא ההתראה, או כאשר נפל פגם כלשהו בהתראה כגון משלוח ההתראה לכתובת שגויה, נוסח מטעה של ההתראה וכו' (להלן – "פגם בהתראה").

מתעוררת איפוא שאלת נפקות טענה בדבר פגם בהתראה. שמא יש בטענה כגון דא כדי להצדיק קבלת ההתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בגין מלוא סכום התביעה, או שמא אין בטענה זו כדי להקים הגנה מפני התביעה, אך יש בה כדי להשליך על שיעור החיוב בשכר טרחת עורך הדין וההוצאות.

7. התשובה לשאלה האמורה טמונה לטעמי בתכלית ההתראה. דומני, שתכלית משלוח ההתראה הינה מתן אפשרות לנתבע להסדיר את חובו בטרם תוגש התביעה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל וכפועל יוצא מכך יושתו עליו ההוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע.

חיזוק למסקנתי זו ניתן למצוא בלשון נוסח ההתראה המפורט בטופס 19א לתוספת הראשונה לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 שם נדרש הנתבע להסדיר את חובו.

כמו כן ניתן למצוא חיזוק למסקנה האמורה מההבדל בין העלויות בהן נושא נתבע, עת הוא מסדיר את החוב לאחר קבלת ההתראה ובטרם קבלת האזהרה, לבין העלויות בהן הוא נושא באם הסדיר את חובו לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ומשלוח האזהרה.

מקום בו הוסדר החוב עוד טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, לא יישא הנתבע בהוצאות ושכר טרחת עורך הדין, שכן הוראת סעיף 9(ב) לחוק ההוצל"פ חלה רק כאשר קיים תיק הוצאה לפועל. מאידך, אזהרה נשלחת אל הנתבע רק לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. פתיחת תיק ההוצאה לפועל נעשית לאחר שהתובע פורע את האגרה הנדרשת בגין הגשת הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בהתאם להוראת סעיף א(1) לתוספת לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ"ח – 1968 וכן מקנה לתובע זכות לפסיקת שכר טרחת עורך דין בהתאם לשיעורים הקבועים בפריט 9א1(1) לתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס – 2000. ראו: סעיף 10(א) לחוק ההוצל"פ.

כאמור ההוצאות ושכר הטרחה "מגולגלים" על הנתבע בהתאם להוראות הדין.

8. דומני איפוא, כי תכלית משלוח ההתראה הינה ליתן לנתבע שהות להסדיר את חובו בטרם תוגש כנגדו תביעה על סכום קצוב וכפועל יוצא מכך להימנע מנשיאה בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין כאמור.