עירית ירושלים נ' דליאני

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

עסקינן בתביעה לתשלום מסי ארנונה לתקופה שמיום 01/02/09 ועד ליום 31/12/10.

אליבא דמבקש בתצהירו, בחודשים שקדמו לחודש נובמבר 2011 (החודש בו שכר שותפו של המבקש את הנכס), היה הנכס במצב שלד ("אין בו לא ריצוף ואין צבע ואין כלום, ולא היה ראוי לכל שימוש"). בחודשים האמורים ביצעו המבקש ושותפו בנכס שיפוצים נרחבים ומכאן, שאין לחייבו בתשלום ארנונה לתקופה האמורה. לטענתו, בגין החודשים נובמבר ודצמבר 2009, שולמה הארנונה במלואה ואף ביתר (9,463 ₪). המבקש הוסיף וטען, כי אין הוא חתום על הסכם השכירות ולא מובן מדוע הוגש כתב התביעה על שמו, שכן לא היה הוא המחזיק בנכס, כי אם שותפו. לטענתו, אין בידי המשיבה כל ראיה המעידה על שהוא היה המחזיק בנכס ולא ברור מכח מה שינתה רישומיה.

בכל הנוגע לשנת 2010 נטען, כי לנוכח עבודות תשתית נרחבות שביצעה המשיבה בדרך בית חנינא, בסמוך לנכס, נחסמה דרך הגישה לבית העסק וכפועל יוצא מכך- נסגר, תוך שלמבקש נגרם נזק שנאמד במאות אלפי שקלים.

המשיבה התנגדה למתן רשות להתגונן. לטענתה, בתמצית, בכל הנוגע למצבו הפיזי של הנכס, בהינתן והמבקש לא מסר הודעה למשיבה בהתאם להוראת סעיף 330 לפקודת העיריות [נוסח חדש], הודעה הניתנת ביחס לנכס שנהרס או ניזוק, אין המבקש זכאי לפטור. באשר לטענות המצויות בתחום ההסכמי, בין המבקש לשותפו, הרי שאין הן מעניינה של המשיבה. לגישת המשיבה, טענות מסוג "אינני מחזיק", היה על המבקש להעלות בפני מנהל הארנונה ואין מקומן בבקשת רשות להתגונן. באשר לעבודות התשתית שנערכו במקום, אין כל קשר בין האמור, לבין חובת הנתבע בתשלום ארנונה. מקומן של טענות כאמור, במישור המינהלי. את הטענה לתשלום בגין חודשיים בסוף שנת 2009 דחתה המשיבה גם כן. לטענתה, המדובר בתשלום בגין תקופת חיוב שונה.

דיון

בקשת רשות להתגונן נועדה לאפשר לנתבע שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להפוך ממבקש לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה הוא כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש רשות להתגונן יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.

בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, סיכמה כב' השופטת ארבל את מטרתו של ההליך בקובעה:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי) (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)" (פורסם בנבו ביום 01/05/06).

כאמור, בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו אם המדובר בהגנה דחוקה (ע"א 169/82 כץ נ' מלינה בע"מ, פ"ד לט (1), 511, 518; ע"א 153/66 בית וגן הרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי, פ"ד כ(3) 515, 518). בשלב הדיון בבקשה אין בית המשפט צריך להשתכנע שהטענות בתצהיר נכונות הן, אלא עליו לצאת מנקודת ההנחה שיש אמת בדברי המבקש (ע"א 544/81, 604 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים תיכון בע"מ, פ"ד ל"ו(3) 518, 521; ע"א 575/76 עזבון יעקב דוביצקי נ' אהרון דוביצקי, פ"ד ל"א(3), 197, 201).ב

ומן הכלל אל הפרט.

מעבר לשאלה האם המבקש היה המחזיק בנכס, טענות המבקש נחלקות למספר תקופות חיוב:

התקופה שעד לחודש נובמבר 2009, לגביה נטען שבמהלכה הושלמה בנייתו של הנכס אשר היה, עד לאותו מועד, במצב של שלד ומעטפת.

החודשים נובמבר ודצמבר 2009, בגינם נטען כי שולמה ארנונה במלואה ואף ביתר.

שנת 2010, אשר לגביה נטען כי בשל עבודות תשתית, נחסמה דרך הגישה לנכס.

תקופת החיוב שקדמה לחודש נובמבר 2011:

שאלת מצבו הפיזי של הנכס עובר לחודש נובמבר 2011, הינה שאלה עובדתית המצדיקה בירור בדרך הרגילה. יצוין, כי אין המדובר בנכס שנהרס או ניזוק, אלא בנכס שנטען לגביו שבנייתו טרם הושלמה. כב' השופט אורי שהם סיכם בעמ"נ (ת"א) 8846-05-11 חברת גב-ים לקרקעות בע"מ נ' עיריית הרצליה את הפסיקה בנדון וקבע, כי כאשר המדובר בנכס שבנייתו טרם הושלמה, הנטל מונח לפתחה של העירייה להצביע על שהנכס הפך למבנה בר חיוב בארנונה:

"בהתאם לכך, נקבע כי נכס המצוי במצב של שלד ומעטפת בלבד (ללא ריצוף, ללא מחיצות, ללא כלים סניטאריים, ללא חיבור לרשת החשמל והמים) אינו יכול להיחשב כנכס שבנייתו הושלמה.

...