עירית ירושלים נ' דבריקו

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן (שהוכתרה כ"בקשה לסילוק על הסף וכתב הגנה") מפני תביעה כספית על סך נומינלי של 132,653 ש"ח. עסקינן בתביעה לתשלום חיובי ארנונה שלא נפרעו לשנים 2006 עד 2009, בגין החזקה נטענת בנכס מקרקעין.

לטענת הנתבע, כמפורט בתצהירו, המחזיקה בפועל בנכס הינה חברה בשם "ליאל אופנועים בע"מ" בה הוא מועסק אך כמנהל שכיר. התובעת מבהירה, עם זאת, כי ההחזקה הנטענת בנכס יסודה בשינוי מחזיקים שבוצע עוד בשנת 2002, כי החברה עצמה מצויה בבעלות אשת הנתבע וכי הלכה למעשה, בגין חיובים קודמים ניתן כנגד הנתבע פסק דין, הגם שהוגשה מטעמו בקשת רשות להתגונן.

בתשובה, טוען הנתבע, שאיננו מיוצג, כי אי ידיעתו את אופן ההתנהלות הנכון הוביל לרישום החזקתו בנכס שעה שבפועל המחזיק האמיתי הוא החברה.

על פי הסכמות הצדדים, ומשמגעים ביניהם לא עלו יפה, עיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, ולאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי יש מקום ליתן לנתבע רשות להתגונן.

הלכה למעשה, עסקינן בטענת "איני מחזיק" שמוסמך בית המשפט גם על פי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו – 1976, ליתן לנתבע רשות להתגונן בה. העובדה שבקשת הנתבע הוכתרה כ"בקשה לסילוק על הסף" איננה משנה ממהותה של הבקשה, שהינה בקשה ליתן רשות להתגונן.

גם אם נראה, לגופה, כי טענת הנתבע, שאיננו מיוצג (ולעובדה זו יש ליתן משקל, במיוחד כאשר בזכות הגישה לערכאות עסקינן) בדבר היעדר החזקה ובדבר טעות ברישומו כמחזיק, הינה בעייתית (במיוחד בהתחשב בזיקתו, שאיננה מוכחשת, לנכס עצמו), עדיין עסקינן בסוג הטענות שבשלב טרומי זה אין עוסקים בתהיות כיצד יצליח הנתבע להוכיחן, ולכל הפחות ראויה הטענה בירור וקביעת ממצאים עובדתיים. בהקשר זה יוזכר, כי בשלב זה אף ניתן להעלות טענות בעל פה כנגד מסמכים בכתב (ויודגש – הסכם שכירות הנכס הוא שהיווה את היסוד לרישומו של הנתבע כמחזיק), ולפיכך הלכה למעשה אין מקום למנוע מהנתבע את האפשרות להוכיח טענותיו.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן מפני התביעה, וכך אני מורה.

התצהיר ישמש ככתב הגנה והתביעה תתנהל בסדר דין רגיל.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ד, 10 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: