עירית ירושלים נ' ברשי (גטיה)

פסק דין

1. בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. עסקינן בתביעת רשות מקומית לארנונה עבור החודשים 8/2008 עד 8/2009 ועד בכלל.

המבקשת אינה חולקת על כך שאכן התגוררה בנכס נשוא התביעה למצער עד לסוף חודש יוני 2009 ולאחר מכן נאלצה לעזוב את הנכס ואילו בעלה נותר לגור בו ואף התחייב לפרוע את הארנונה בגין כל התקופה.

המבקשת אינה טוענת, כי הודיעה למשיבה על דבר עזיבתה את הנכס.

כן טוענת המבקשת שלא קיבלה כל התראה בדבר החוב נשוא התביעה עד לקבלת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נשוא התובענה דנן וכן שמצבה הכלכלי הינו בכי רע.

2. אין חולק, כאמור, כי המבקשת החזיקה בנכס למצער עד חודש יוני 2009, ולפיכך עליה לפרוע את חיוב הארנונה בגין תקופה זו, וזאת אף אם התגוררה בנכס יחד עם אחר. החיוב חל הן על המבקשת והן על בעלה, ביחד ולחוד וככל שהבעל התחייב בפני המבקשת לפרוע את החוב אין זה מעניינה של המשיבה והמבקשת רשאית לנסות להיפרע מבעלה בגין החיובים אותם לשיטתה עליו לפרוע. בהתאם להוראת סעיף 316 לפקודת העיריות (נוסח חדש) מקום ששני מחזיקים או יותר מחזיקים באותו נכס, יחדיו, מבלי שכל אחד מהם משתמש שימוש ייחודי בחלק מהנכס, רשאית הרשות המקומית להיפרע מאחד המחזיקים בגין מלוא דמי הארנונה. המחזיק הפורע את מלוא דמי הארנונה זכאי להשתתפות מאת יתר המחזיקים בתשלום אותו שילם. ראו: ע"ש (חיפה) 5316/99 היכל דניאל נ' עירית חיפה (פורסם במאגרים); עמ"נ (חיפה) 242/05 הילה כהן נ' עירית חיפה (פורסם במאגרים).

3. המבקשת חייבת בתשלום הארנונה אף בגין התקופה שלאחר מועד עזיבתה את הנכס, שכן לא הודיעה למשיבה על דבר העזיבה. בהתאם להוראות סעיפים 325-326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) כל עוד לא מסר מחזיק בנכס הודעה בכתב לעירייה, כי חדל להחזיק בנכס, רואים אותו כמחזיק בנכס והוא חייב בתשלום הארנונה בגין הנכס, וזאת אף אם לא החזיק בו בפועל. השוו: בר"ם 867/06 מנהלת הארנונה בעירית חיפה נ' דור אנרגיה (פורסם במאגרים).

4. עם כל ההבנה למצבה הכלכלי של המבקשת הרי, שטענות באשר למצבה הכלכלי והמשפחתי אינן מקימות הגנה מפני התביעה. יחד עם זאת זכאית המבקשת לפנות אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לפרוע את החוב בהתאם ליכולתה הכלכלית.

5. בשולי הדברים אפנה לטענה באשר לאי קבלת התראה בדבר קיומו של חוב קודם לקבלת האזהרה בדבר הגשת התביעה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. אף טענה זו אינה מקימה הגנה מפני התביעה. בהתאם להוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 חלה על המשיבה החובה לשלוח התראה בדואר רשום, להבדיל מלהמציא את ההתראה פיזית לידי המבקשת. לכתב התביעה צורף העתק ההתראה האמורה והמבקשת כלל אינה חולקת על הטענה, כי התראה אכן נשלחה אם כי אולי לא הומצאה למבקשת בסופו של יום. לא זו אלא אף זו, שהריבית הנצברת על קרן החוב אינה מותנית במשלוח התראה ואף חובת המבקשת לפרוע את חיובי הארנונה אינה קמה רק לאחר קבלת דרישתה של הרשות המקומית, אלא עסקינן בחובה על פי דין הקמה אך מעצם היות המבקש מחזיקה בנכס.

אשר על כן נדחית בזה ההתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

הואיל ולא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט אב תש"ע, 09 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: