חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

עירית ירושלים נ' בנימין

: | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום ירושלים
38502-03-12
15.5.2012
בפני :
בן שלו

- נגד -
:
עירית ירושלים
:
בן ציון בנימין
החלטה

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך נומינלי של 4,915.52 ₪, שהוגשה כנגד המבקש על ידי התובעת בגין חיובי ארנונה שלא נפרעו.

משהוגשה לבסוף תשובת המבקש לתגובת המשיבה התברר, כי אין למעשה מחלוקת שהמבקש, שאף הגיש בקשה למתן צו חיוב בתשלומים בתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי, מודע לתביעה שהוגשה נגדו לכל הפחות מחודש אוגוסט 2009 (ראו בנספח ב' לתגובת המשיבה כמו גם בתשובת המבקש עצמו בדגש על פסקה 3 הימנה). אולם רק בחודש מרס 2012 פנה בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ובה ציין (ולא בתצהיר), כי לא ידע על קיומו של החיוב הנטען ומעולם לא נמסרה לו אזהרה (ראו מכתב נלווה לבקשה להארכת מועד).

עיינתי בכלל כתבי הטענות, לרבות הבקשה להארכת מועד וההתנגדות והתצהיר שתמך בהן כמו גם תשובת המבקש והתצהיר שנלווה לה (שעה שבבקשתו המקורית הוגש תצהיר על דרך ההפניה בלבד). שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות, בין היתר מטעמי התובעת.

די בחוסר תום הלב מצד המבקש, אשר רק בתשובתו אישר כי למעשה, ובניגוד לטענתו בתחילה, היה אמנם מודע במשך שנים להליכי ההוצאה לפועל שנוהלו נגדו בגין התביעה, על מנת לשלול אפשרות לקיומו של טעם מיוחד אמיתי להארכת המועד. אולם ממילא דומה, כי עיקר טענות המבקש מופנות כלפי הליכי הוצאה לפועל שלא נשאו חן בעיניו (דוגמת שיעור חדש לצו חיוב בתשלומים שהושת עליו, והליכים אחרים שננקטו לאחר מכן, כאשר חזקה היא, כי ככל פעולה מינהלית רשאי רשם ההוצאה לפועל ממילא לשנות משיעורו של צו חיוב בתשלומים שנקבע בהתחשב בנסיבות שהשתנו, במיוחד שעה שצו החיוב התשלומים המקורי הושת על המבקש לפני שנים). אין בטענות אלה כדי לשמש כטעם מיוחד להארכת מועד, וזאת במיוחד בהתחשב במשקל הנכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ובשיהוי הממושך לאינטרס ההסתמכות של התובעת על השלמתו של המבקש עצמו, לכל הפחות בהתנהגות, עם החיוב המבוצע בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת במשך שנים. גם חשיבות העניין איננה יכולה לשמש כטעם מיוחד, שעה שהלכה למעשה ממילא ספק אם דין ההתנגדות להתקבל לגופה.

אבהיר. גם לו היתה מונחת לפני התנגדות בלבד, אשר הוגשה במועד, דינה היה להידחות. שכן כאמור, עיקר טענות המבקש – קרי טענות כנגד הליכי הוצאה לפועל, לגופן, איננן בבחינת טענות הגנה של ממש מפני החיוב הנתבע.

כידוע, על נתבע המבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי העניין ולפרטי העובדות שעליהן מבוססת ההגנה הנטענת. אין די בהעלאת טענות כלליות. כך, למשל, טענה סתמית בדבר היעדר חוב, פירעונו, או טענה כללית ולא מפורטת לקיומו של נזק בר קיזוז כנגד סכום התביעה לא תזכה נתבע ברשות להתגונן (השוו, למשל: ע"א 146/68 דולגין נ' ישועה פ"ד כב (2) 302 ; ע"א 373/69 חונן נ' חגור מושב עובדים להתיישבות שיתופית פ"ד כג (2) 347 ; ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מג(2) 362 ; 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה (3) 585 ; ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה (פורסם במאגרים המשפטיים)].

אף ידוע, כי טענה שלא נטענה בתצהיר, אפילו אם נטענה בכתב הטענות, לא תישמע (השוו: תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכן ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט (1), 696, 698. כן ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי מהדורה 15, התשס"ז, 1014 – 1015 והאסמכתאות שם).

הטענה היחידה לגוף התובענה, שנמצא לה ביטוי רק במכתב הנלווה להתנגדות ולא נמצא לה ביטוי בתצהיר שתמך בה (וכאמור לעיל זו גם עילה לדחיית התנגדות) היא, כי חלקו של החיוב המבוצע הינו חיוב של אדם אחר. מה הטעם לכך, מה שיעור החיוב שאינו שנוי במחלוקת או כל נימוק אחר שיתמוך בטיעון זה, לא מצאנו לא בהתנגדות ולא בבקשה להארכת מועד, על צרופותיהן (ובוודאי שלא בתצהיר). כאמור, זוהי טענה סתמית, שממילא דינה להידחות שכן לא הופיעה בתצהיר, ואין לשעות לה.

גם בתשובת המבקש לא מצאנו כל הבהרה באשר לעצם החיוב הנתבע, כי אם טענות באשר להתנהלות התובעת כנגדו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ולכך שנוסף לחובו חיוב של אחר. אין בטענות לאקוניות (וקונספירטיביות במשתמע) אלה הגנה של ממש מפני התביעה וגם האסמכתא שצורפה לתמיכה בטענה זו, טופס בקשת ביצוע, מתייחסת לתיק פרטני אחר (שמספרו 0325546117) בין צדדים שונים שניהם, ולא לתיק הפרטני נשוא הבקשה שלפני (שמספרו 0316641092; השוו: נספח 8 לתשובת המבקש). נמצאנו למדים, שהלכה למעשה אין בפי המבקש הגנה אפשרית מפני התובענה כך שממילא, אין לא טעם מיוחד ולא תועלת של ממש בהארכת המועד להגשת ההתנגדות.

כלל הטעמים הללו מובילים למסקנה, כי אין מקום להיעתר לבקשה להארכת מועד (ואף לא היה מקום להיעתר להתנגדות), וכך אני מורה.

הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך כולל של 500 ₪.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ב, 15 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>